13. אף שהזכות להורות הוכרה כאחת מזכויות היסוד של האדם בישראל, וכזכות הנמצאת במדרג גבוה בסולם ערכי-אנושי ומהווה חלק מטבעו של כל אדם, מחירותו ומכבודו (Error! Hyperlink reference not valid. פלונית נ' משרד הבריאות (2013); Error! Hyperlink reference not valid. בלאל מסעוד דקה נ' שר הפנים (2010); עמ"ש 28901-03-17(חיפה) היועהמ"ש נ. פלונית (2018)), אין בנמצא בדין הישראלי הגדרה למיהות ההורה, ואולם כפי שהבהיר בית המשפט העליון בבע"מ 1118/14 הנ"ל –
"חסר זה מעורר קשים בפני עצמו. ברם, לא נדרשת הגדרה של המונח "הורות" בכדי לומר שהחוק עוסק, בין היתר, בענייני הורות ומעמדם של הורים כלפי ילדיהם"
14. מכל מקום, נראה כי יהא זה נכון לומר כי רוב מערכות המשפט, דתיות וחילוניות כאחד, וכן רבות מתרבויות העולם תופסות את המשפחה הביולוגית כתא בסיס של החברה האנושית ורואות בה – "תא הקודם לצורות השונות של ההתארגנות הפוליטית, הן מבחינה היסטורית והן מבחינה פילוסופית" (כרמל שלו, הסדרים לנשיאת עוברים – מבט משפטי וערכי, עמ' 200). תא זה המורכב מהורים ומילדים הקשורים לשני ההורים בקשר דם, נתפס כטבעי ולכן כנטול הטיות אידיאולוגיות או הבניות חברתיות ותרבותיות (צבי טריגר, רשיון הורות, זכויות הילד והמשפט הישראלי, הוצאת רמות, עמ' 395). בדומה, נקודת המוצא של המחוקק הישראלי היא כי זהות ההורה נקבעת על-פי הקשר הגנטי בינו לבין הילד - זוהי הזיקה הראשונית והטבעית. לעניין זה די שנפנה להוראת סע' 3 (א) לחוק שוויון זכויות האישה תשי"א-1951, המורה –
"האם והאב כאחד הם האפוטרופסיים הטבעיים על ילדיהם, מת אחד ההורים, הנשאר בחיים הוא האפוטרופוס הטבעי"
וכדבריה של כב' הש' ע. ורבנר בעמ"ש 28901-03-17 הנ"ל –
"ההורות הטבעית אינה יציר המשפט, אלא יציר הבורא/הטבע (איש איש כפי השקפתו)"
אלא מאי? מעת שחָבְרָה מהפכת ההגשמה העצמית למהפכת המדע בכל הקשור לאפשרויות הפריון וההוֹריָה, שינה התא המשפחתי את צורתו המסורתית עד לבלי הכר, ובכלל זה שינתה ההורות את מיהותה, וכך עומדות לפנינו משפחות שונות במגדרים וחיבורים שונים "אשר לא שיערום אבותינו" (וראו לשונו של כב' הש' א. רובינשטיין בע"מ 2045/15 - פלוני נ' פלונית (2015) פיסקה י' לפסק הדין), הדגמים החדשים של המשפחות מפרקים לגורמים את הדגם המסורתי – כך יסוד הזוגיות התערער עם הופעתן של משפחות חד הוריות, במיוחד אימהות לא נשואות שבחרו ללדת ללא בן זוג, וכך מצאנו זוגיות ללא הורות וללא נישואין, זוגיות עם נישואין שלא כדין המדינה, וזוגיות חד מינית - ומעת שכך עלה צורך ממשי להסדיר את עניינן, ולו מן הפן המשפטי והנורמטיבי, של תאים וחיבורים אלו. ונטעים – מטבען של מסגרות משפחתיות חדשות שהן אינן נוצרות ע"פ חוק אלא מתקיימות מכוח רצונם של הצדדים להן, וכך כל עוד הן בגדר תופעות שוליות וקוריוזיות, יכול המשפט להעלים עיניו מהן, אך כאשר הן מתרחבות לתופעה וקונות להן אחיזה של ממש במציאות החברתית סופן שהן כופות על המשפט "לאוורר" את מושגיו, לקלוט רעיונות חדשים, ולפרוש את חסותו עליהן (פ. שיפמן, המשפחה החדשה בספרו - מתוך שפה אחת ודברים אחדים, עמ' 254).