42. בכל הנוגע לפגיעה הנטענת שציינו העותרות בקניינן, מדגישה משיבה 3 כי מן המפורסמות הוא שקיימים שלל יתרונות להיותו של גוף "יבואן ישיר", שכן הקשר הרציף שבין היצרן לבין היבואן הישיר מאפשר לרכוש את הרכבים ישירות מן היצרן במחיר זול משמעותית מהמחיר שרוכש היבואן העקיף את הרכבים מן הסוכנויות. בהתאם ליתרונות ברורים אלו, ביקש המחוקק להטיל על היבואן הישיר חובה אחת, והיא לממש את אחריות היצרן, גם עבור רכבים שיובאו בייבוא מקביל. המחוקק לא ציפה שהיבואן הישיר יממן מכיסו הפרטי את מימוש האחריות, אלא קבע כי על היצרן להתחייב לאפשר את מימוש האחריות שנתן לכל רכב מתוצרתו המיובא לישראל, בין אם הרכב יובא על-ידי יבואן ישיר ובין אם לאו, ויישא בעלויות הכרוכות בכך. מדובר בחובה קלה, ביחס לזכויות הרבות הקיימות ליבואן הישיר; וגם בעניינו של היצרן, לא מדובר בהכבדה כלשהי, שכן הוא בסך הכל נדרש לממש את האחריות שהוא כבר נתן לרכב, ובכלל זה הכליל את עלותה בעת שמכר את הרכב. דווקא קבלת פרשנות העותרות היא שתפגע בקניין ותוביל לתוצאה בלתי ראויה והתעשרות שלא כדין, שכן היא תאפשר ליצרנים להתעשר על חשבון היבואנים העקיפים וכלל הציבור, זאת היות שהיבואנים העקיפים רוכשים מלכתחילה את הרכבים שהם מייבאים לישראל במחיר מלא, הכולל בחובו גם תמחור עבור רכיב האחריות. משיבה 3 מוסיפה, כי קבלת פרשנות העותרות עלולה לגרום לייבוא המקביל להיות בלתי כלכלי ולא כדאי, תמנע אפשרות להצלחת הייבוא המקביל בענף הרכב ותגרום לפגיעה קשה בזכויות הקנייניות של היבואנים העקיפים. זאת ועוד: קבלת פרשנותן תגרום לפגיעה בשוויון, שכן ככל שבכתבי האחריות קיים סעיף המגביל את תחולתם באופן טריטוריאלי, הרי שהיבואנים הישירים יזכו ליתרון לא הוגן על-פני היבואנים העקיפים אשר מייבאים לארץ רכבים, שבמחירם תומחר גם רכיב האחראיות, אך אחריות זו לא תכובד רק בשל כך שרכבים אלו יובאו לישראל. לשיטתה של משיבה 3, דווקא הפרשנות המוצעת על-ידי המשיבים, היא שתגרום לכך שלא תיפגע זכות הקניין למי מהצדדים ודבר החקיקה יביא לכדי תוצאה ראויה; שכן לפי פרשנות זו, היצרן, אשר מתמחר את הרכבים שהוא מוכר מלכתחילה, כשהם כוללים בחובם תשלום גם עבור רכיב האחריות, סיפק ליבואנים הישירים כתב התחייבות, שלפיו היצרנים יאפשרו ליבואנים הישירים לממש את האחריות בעבור הרכבים בישראל, ולפיכך, כל הצדדים יוצאים נשכרים.
אולי יעניין אותך גם
חתמתם? הבנתם? על חובת הגילוי בעסקאות הלוואה ומשכנתא
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: העסק של בן הזוג זקוק לדחיפה כלכלית והוא מבקש מכם להצטרף כלווים או כערבים להלוואה חוץ-בנקאית. בעוד שהוא מבטיח שהכול בשליטה ולכן אתם מגיעים למשרד עורך דין, חותמים על ערימת מסמכים בתוך דקות ספורות, וממשיכים בדרככם , . כשהעסק נקלע לקשיים, המלווה דופק בדלת עם דרישה לפינוי הדירה. האם הטענה […]
מלחמת שלושים השנים החוזית – הסוף?
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
מאמר הדן במלחמה ארוכת השנים על אופן פרשנות חוזה בישראל, החל מפסק דין אפרופים וכלה בתיקון השני לחוק החוזים מתחילת 2026 שאינו הרבה מעבר לפופוליסטיקה. את המאמר כתבו עו"ד דורון אפיק ועו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'.
הליך פינוי מחזיק מכוח רישיון: מתי הרשות נהפכת לזכות בלתי הדירה?
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
מאמר הדן ביכולת בעלי מקרקעין לפנות בעל רישיון, גם לאחר עשרות שנים, בין כשמדובר בקרקע פרטית ובין במקרקעי המדינה. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
הזדמנויות ה-AI של ישראל בערים החכמות של אמריקה הלטינית מול הסיכונים המשפטיים
פעילות ספרד ואמריקה הלטינית – ישראל
זכויות יוצרים, סימני מסחר, תקשורת ואמנים
פרטיות, GDPR, סודיות והגנה על מוניטין
מאמר בנושא עבודה בתחום הAI במדינות אמריקה הלטינית וחשיבות הליווי על ידי משרד עורכי דין בעל מומחיות בעבודה במדינות אלה. את המאמר כתב עו"ד דוד מלמד ממשרד אפיק ושות'.