60. הפרשנות האמורה של סעיף 49(א) לחוק אף הולמת את תכלית החקיקה. תכלית החקיקה נלמדת מלשון הוראות החוק ומההיסטוריה החקיקתית, ובין-היתר – מדברי ההסבר להצעת החוק ומדיוני ועדת הכלכלה של הכנסת. כפי שעולה ממקורות אלה, וכפי שציינו המשיבים, החוק נועד, בין-השאר, לקדם את התחרות בענף הרכב, לאחר שהמחוקק זיהה "חסמי כניסה" עיקריים לשוק ייבוא הרכב לישראל של יבואנים מקבילים, בהיעדר יכולת של מי שאיננו יבואן ישיר לספק מוצרי תעבורה, שירותי מימוש אחריות יצרן ושירותי טיפול בתקלות בטיחות סדרתיות, היות שהשירותים האמורים מחייבים קיומו של קשר ישיר בין היבואן לבין יצרן הרכב. על-רקע העדיפות שמקנה הקשר הישיר והבלתי אמצעי שבין יצרן הרכב לבין היבואן הישיר, על-פני יתר היבואנים המסחריים, ומתוך מגמה לפתוח את השוק לתחרות הוגנת ולנטרל את היתרון התחרותי של היבואן הישיר בעניין סוגיית מימוש אחריות היצרן – הטיל המחוקק את חובת מימוש האחריות על היבואן הישיר, כל אימת שמדובר ברכב מתוצר שמיובא גם על-ידי היבואן הישיר. מטעמים אלו נחקק סעיף 49(א) לחוק, שקבע, כאמור, כי על היבואן הישיר חובה לממש אחריות שנתן היצרן לכל רכב מתוצר שהוא מייבא לישראל, אף אם היבואן הישיר עצמו לא ייבא את אותו רכב ספציפי. בסיס הטלת האחריות האמורה על היבואן הישיר, כתנאי להנפקת רישיון יבואן ישיר, גם נסמך, כאמור, על הוראות משלימות של החוק שלפיהן נדרש היבואן הישיר להמציא התחייבות של היצרן למימוש האחריות, כאשר נקודת המוצא היא שהקשר הישיר והבלתי אמצעי שבין יצרן הרכב לבין היבואן הישיר, שבמסגרתו אף נדרש היבואן הישיר להמציא את כתבי האחריות של היצרן ושלו למימוש האחריות בישראל (כתנאי לקבלת רישיון של יבואן ישיר), יביא גם להסדרה בין שני הגורמים האמורים של מימון מימוש האחריות, או שיפוי בגין מימוש האחריות. בהסדרה זו אימץ, אפוא, המחוקק מודל שנועד לטפל ב"חסם ייבוא" עיקרי הנוגע למימוש אחריות – שכן אי-מימוש אחריות עלול להביא לפגיעה בטיחותית וכן לפגיעה צרכנית בכך שציבור בעלי הרכב יירתע מלרכוש רכב בייבוא מקביל ללא אחריות יצרן. לפיכך, דורש המודל, כתנאי לקבלת רישיון יבואן ישיר, כי היבואן הישיר ימציא התחייבות של היצרן והתחייבות שלו, בדבר מימוש טריטוריאלי בישראל של האחריות על כל רכב מתוצר שמייבא היבואן הישיר, ללא קשר למקום שבו נרכש הרכב; וכי מימוש האחריות שנוהג לתת היצרן במדינת מכירת הרכב, יחול בישראל על-ידי היבואן הישיר.
אולי יעניין אותך גם
חתמתם? הבנתם? על חובת הגילוי בעסקאות הלוואה ומשכנתא
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: העסק של בן הזוג זקוק לדחיפה כלכלית והוא מבקש מכם להצטרף כלווים או כערבים להלוואה חוץ-בנקאית. בעוד שהוא מבטיח שהכול בשליטה ולכן אתם מגיעים למשרד עורך דין, חותמים על ערימת מסמכים בתוך דקות ספורות, וממשיכים בדרככם , . כשהעסק נקלע לקשיים, המלווה דופק בדלת עם דרישה לפינוי הדירה. האם הטענה […]
מלחמת שלושים השנים החוזית – הסוף?
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
מאמר הדן במלחמה ארוכת השנים על אופן פרשנות חוזה בישראל, החל מפסק דין אפרופים וכלה בתיקון השני לחוק החוזים מתחילת 2026 שאינו הרבה מעבר לפופוליסטיקה. את המאמר כתבו עו"ד דורון אפיק ועו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'.
הליך פינוי מחזיק מכוח רישיון: מתי הרשות נהפכת לזכות בלתי הדירה?
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
מאמר הדן ביכולת בעלי מקרקעין לפנות בעל רישיון, גם לאחר עשרות שנים, בין כשמדובר בקרקע פרטית ובין במקרקעי המדינה. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
הזדמנויות ה-AI של ישראל בערים החכמות של אמריקה הלטינית מול הסיכונים המשפטיים
פעילות ספרד ואמריקה הלטינית – ישראל
זכויות יוצרים, סימני מסחר, תקשורת ואמנים
פרטיות, GDPR, סודיות והגנה על מוניטין
מאמר בנושא עבודה בתחום הAI במדינות אמריקה הלטינית וחשיבות הליווי על ידי משרד עורכי דין בעל מומחיות בעבודה במדינות אלה. את המאמר כתב עו"ד דוד מלמד ממשרד אפיק ושות'.