12. עותרת 4, חברת המזרח לייבוא ושיווק מכוניות (1994) בע"מ, מייבאת לישראל רכבים מתוצרת לנדרובר ויגואר. לדבריה, היא קשורה בהסכם עם היצרן, והאחריות שניתנה על-ידי היצרן היא טריטוריאלית, באופן שנקבעו בה עשרה אזורים גיאוגרפיים ברחבי העולם, כך שכל רכב שנמכר לראשונה באזור גיאוגרפי מסוים מקבל אחריות יצרן המותאמת לאותו אזור גיאוגרפי והתקפה רק באותו אזור; כאשר ישראל נכללת באזור "אירופה ואנגליה". עוד טוענת עותרת 4, כי על-פי מדיניות האחריות של היצרן, ככל שרכב נרשם, או שנעשה בו שימוש, באזור אחר מזה שבו הוא נמכר לראשונה, אחריות היצרן לגבי אותו רכב מבוטלת.
13. מכאן לרקע העובדתי בעניין ההתכתבויות עם משרד התחבורה והדיונים שקיים המשרד. ביום 16.7.17 הועברה למשרד התחבורה חוות-דעתם של היועצים המשפטיים של איגוד יבואני הרכב בשאלה המשפטית שבמחלוקת, שבגדרה גרסו היועצים המשפטיים, כי ככל שניתנת לרכב במדינת המקור אחריות טריטוריאלית שאינה תקפה בישראל, לא מוטלת על היבואן הישיר החובה לממש את האחריות, בהתאם לסעיף 49(א) לחוק.
14. ביום 23.7.17, נשלח מכתבו של סגן היועצת המשפטית של משרד התחבורה למשיבה 3 בעניין תלונותיה הנוגעות לעותרת 1, שבו צוין, כאמור, כי "סירוב של יבואן ישיר לספק שירות של מימוש אחריות יצרן שניתנה לרכב, מתוצר שהוא מייבא, שיובא לארץ על-ידי יבואן אחר, ככל שניתנה אחריות יצרן בגין הרכב, ולרבות אחריות טריטוריאלית – מהווה הפרה ברורה ובוטה של הוראות החוק" (ההדגשה במקור). עותק מהמכתב נשלח לאיגוד יבואני הרכב, ובחוות דעתו של סגן היועץ המשפטי הייתה התייחסות גם לחוות הדעת של היועצים המשפטיים של איגוד יבואני הרכב.
15. ביום 6.8.17 פנה איגוד יבואני הרכב לסגן היועצת המשפטית של משרד התחבורה, בהשגה על האמור במכתבו מיום 23.7.18; והוסיף, כי בהינתן שעמדתו של המשרד תיוותר על כנה – מוצע כי גם אם היבואן הישיר יטפל ברכב שאינו מכוסה על-ידי אחריות היצרן מכל סיבה שהיא, לרבות בשל כך שהאחריות היא טריטוריאלית, על היבואן האחר, שייבא את הרכב, לשאת במלוא התשלום בגין הטיפול שניתן. כן צוין, כי ככל שהעמדה לא תתקבל יש להודיע על כך בהקדם לאיגוד, על-מנת שהסוגיה תובא להכרעה שיפוטית. פנייה נוספת נשלחה על-ידי האיגוד לסגן היועצת המשפטית של משרד התחבורה ביום 28.7.17.
16. ביום 28.8.17 פנה איגוד יבואני הרכב למשיב 2, סמנכ"ל בכיר תנועה במשרד התחבורה – שהוא כאמור "המנהל" כמשמעו בחוק, בבקשה לקיים פגישה דחופה בעניין היקף חובת מימוש אחריות יצרן המוטלת על היבואנים הישירים. בעקבות פנייה זו, התקיימה ביום 4.9.17 פגישה בין משיב 2 לבין נציגי האיגוד, ובסיומה סוכם כי תתקיים פגישה נוספת בנוכחות גורמים רלבנטיים נוספים. ביום 24.9.17 התקבלה התייחסותו של סגן היועצת המשפטית של משרד התחבורה למכתביו של האיגוד מיום 6.8.17 ומיום 27.8.17, שבגדרה נדחתה פניית האיגוד. ביום 15.10.17 התקיים דיון במשרד התחבורה בהשתתפות משיב 2, סגן היועצת המשפטית, גורמים מקצועיים ממשרד התחבורה, נציגים של יבואנים ישירים (עותרות 1 ו-2) ונציגים של איגוד יבואני הרכב. בסוף הדיון נמסר, כי משרד התחבורה יבחן את טענות היבואנים ויקבל החלטה סופית בהקדם. ההחלטה הסופית של משרד התחבורה, היא זו שניתנה על-ידי משיב 2 ביום 20.11.17. כפי שכבר צוין, בהחלטתו התמציתית קבע משיב 2, כי לאחר בחינת טענותיהם של איגוד יבואני הרכב ושל היבואנים הישירים, הוא מאמץ את עמדתו של המשרד, כפי שפורטה במכתבו של סגן היועצת המשפטית של המשרד, מיום 23.7.17, ובהתאם לעמדה זו – "מחובתם של יבואני הרכב הישירים לממש את אחריות היצרן לכל רכב מהתוצר המיובא על-ידם וזאת בהתאם לסעיף 49(א)".