55. כך גם בפרשת הכהן לעיל, הציג בית המשפט את הגישות השונות בסוגיה, ובסופו של יום נקבע כי הגישה הנכונה היא זו "הגורסת כי הזוכה בסעד הצהרתי רשאי לתבוע גם סעד אופרטיבי הנובע מאותו עילה ואין לו צורך בהיתר לפיצול סעדים (...ע"א 3790/02 אשורי נ' אביזאדה, פ"ד נז(4) 337, 344). אכן:
"...מי שזכה בסעד הצהרתי ולו גם על יסוד עילה מוגדרת, רשאי לתבוע סעד אופרטיווי כ"השלמה" להכרה המוצהרת בזכותו ותביעתו הנוספת איננה טעונה היתר לפיצול סעדים" (ע"א 4646/90 בר חן נ' שמעון, פ"ד מו(5) 798, 806)" (ר' גם ת"א (חי') 12890-03-15 אחימן נ' מ.מ. פרדס
--- סוף עמוד 13 ---
חנה כרכור (פורסם בנבו, 23.7.17); רמ"ש (תל אביב) 8006-07-18 ק.ג. נ' ר.ב. (פורסם בנבו, 3.10.18); ת"א (חי') 48958-01-19 שרף נ' דגני (פורסם בנבו, 26.2.19)).
56. בהקשר זה מציין א' גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12, 2015, בין היתר, כי "נפסק בעבר כי ספק אם יש צורך בהיתר לפיצול סעדים, אם התביעה הראשונה היא תובענה לסעד הצהרתי. מאוחר יותר נאמרים דברים מפורשים יותר בעניין זה לאמור שסעד הצהרתי שניתן אינו מונע הגשת תביעה לסעד אופרטיבי על סמך אותה עילה ואין צורך בהיתר לפיצול סעדים במקרה כגון זה. נקיטת הליך של תובענה מוקדמת למתן סעד הצהרתי, במקרים מסוימים, הוא פעולה לגיטימית" (שם, עמודים 313–314; ר' גם ע"א 734/83 חברת החשמל נ' דוידוביץ, פ"ד לח(1) 613; ע"א 571/88 בנייני איפל נ' סתוי, פ"ד מד(3) 636).
57. דעה דומה משמיע פרופ' י' רוזן-צבי בספרו ההליך האזרחי, מהדורת התשע"ה 2015. לדבריו, בשאלה האם פסק דין שניתן בתביעה לסעד הצהרתי מהווה השתק עילה המונע הגשת תביעה נוספת לסעד אופרטיבי בשל אותה עילה, קיימת מחלוקת פוסקים, וכי "בהתאם לגישה המסורתית, שהיא גם הגישה הרווחת, פסק דין הצהרתי אינו מונע תובענה לסעד אחר מכוח הכלל של השתק עילה, וזאת אף אם בעת הגשת התובענה לסעד ההצהרתי התגבשה כבר לתובע עילה לסעד אופרטיבי. בהתאם לגישה זו אין התובע זקוק אפוא להיתר לפיצול סעדיו. בעצם מתן הסעד ההצהרתי "טבוע" היתר שכזה, שכן הגשת תביעה לסעד אופרטיבי הינה השלמה או השתלשלות טבעית של הסעד ההצהרתי שניתן" (שם, עמודים 529–530).
58. בהינתן האמור, לפי שהתובענה הראשונה שהגישו התובעים נגד הבנק בבית המשפט המחוזי בירושלים הייתה תובענה לסעד הצהרתי לביטול שעבוד שנרשם לטענתם שלא כדין, מצאתי לדחות את טענת הבנק כי לאחר תום הדיון בתובענה הנ"ל, לא עומדת לתובעים זכות להגיש את תביעתם הכספית/הנזיקית נגדו, מן הטעם של מיצוי עילה. בשים לב למהות ההליך שנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים ולאופיו, לא חלה על התובעים החובה להגיש שם בקשה לפיצול סעדים, וזכותם עומדת להם להגיש במועד מאוחר תובענה כספית כנגד הבנק, כהשלמה טבעית לקביעת בית המשפט המחוזי בירושלים, כי דין השעבוד שנרשם על המקרקעין להתבטל.