טענת ההתיישנות
59. כבר במבוא כתב הגנתו טען הבנק כי דין התובענה להידחות, בין היתר מחמת התיישנות ביחס לכל עילת תביעה שנולדה לפני 26.4.08 (ר' בהרחבה סעיפים 42–46 לכתב ההגנה). הנתבעים הגיבו לטענה זו, כמפורט בסעיפים 6–7 לכתב התשובה מטעמם. לטענת התובעים בתמצית, המועד בו נולדה עילת התביעה כנגד הבנק בגין רשלנותו הינו מועד מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, ובנסיבות אלו עילת התביעה בגין "רשלנותו של הבנק" והנזקים אשר נגרמו לתובעים כתוצאה ישירה מרשלנות זו נולדה לכל המוקדם ביום 18.5.08 (ר' ע"א 10192/07 פסגת אשדוד הנדסה אזרחית נ' חן גל השקעות ומסחר (פורסם בנבו, 24.5.10)). כמו כן טענו התובעים כי רשלנות הבנק ברישום המשכון, כפי שנקבעה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, הינה בגדר נזק מתמשך
--- סוף עמוד 14 ---
וכי העובדה שהבנק לא חדל מרשלנותו לכל אורך הדרך יוצרת הלכה למעשה "עילת תביעה מתמשכת" כנגדו (ר' ע"א 573/12 הבנק הבינלאומי הראשון נ' גולדסיל (פורסם בנבו, 29.8.12)). כן נטען כי עוולת הרשלנות של הבנק הינה עילה נמשכת ואין מניעה בידי התובעים לתבוע בתביעה נפרדת את הנזקים שנגרמו להם מיום רישומו הרשלני של המשכון ואשר נמשכו הלכה למעשה עד מכירת מניותיהם בחודש יולי 2014 (ר' ת"א (תל אביב) 1464/06 הבנק הבינלאומי נ' אר און השקעות בע"מ (פורסם בנבו, 30.1.07); סעיף 8 סיפה לכתב התשובה).
60. ב"כ התובעים התייחס לטענת ההתיישנות בסיכומיו ואף המציא לבית המשפט קובץ אסמכתאות בתמיכה לטענתו כי לא חלה התיישנות בענייננו. ב"כ התובעים טען בין היתר, "לעניין טענת התיישנות בפרשת גולד סיל קובע בית המשפט שכאשר בנק רושם משכנתא בין כדין או לא כדין, אבל מתברר בסופו של דבר שהיא נרשמה שלא כדין, אני אקריא: "במצב דברים זה מדובר באירוע עוולתי נמשך. אירוע מתמשך המוליד עילות תביעה בזו אחר זו, הכלל הוא, כל עוד נמשך המצב הפוגעני התמשך אין התובענה חסומה. מדובר בנושא עוולתי נמשך המקים עילות תביעה חוזרות ונשנות ונזק מתחדש. אם המעשה נמשך והולך ויוצר עילות תביעה מתחדשות, תחול התיישנות כל פעם תוך 7 שנים מיום העילה". אני באמת אומר שמדובר פה בעובדות זהות, ממש זהות למקרה. [...] לשאלה מתי נולדה עילת התביעה כאן בתיק הזה. ועילת התביעה בתיק הזה נולדה ביום שבו ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים..." (עמוד 194 שורה 33; עמוד 195, שורות 1–13; ר' גם פרשת אלנקווה). כמו כן הפנה ב"כ התובעים לפסק הדין בעניין פסגת אשדוד נ' חן גל, שם נקבע בין היתר כי "בעינינו עולה שאלה מתי נסמכה לראשונה עילת התביעה בידי המערערת לקבוע השבה מהמשיבות. האם בשלה העילה במועד בו התוודעה המערערת לראשונה לטענות או האם במועד מתן פסק הדין ההצהרתי הראשון בתובענה שבין המערערת לעמותה או שמא בעת מתן פסק הדין ההצהרתי הסופי". לדבריו, נקבע שם כי במועד מתן פסק הדין ההצהרתי הסופי, נולדת עילת התביעה (עמוד 195, שורות 19–26).