פסקי דין

תא (ת"א) 39998-04-15 ד"ר יעקב הרמן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ - חלק 16

03 יוני 2019
הדפסה

--- סוף עמוד 17 ---

ביחס להוצאות שקדמו ליום 26.4.08 , מתקבלת טענתו זו ובית המשפט לא יחמיר עם התובעים מעבר למה שנתבקש על ידי הבנק.

70. ביחס לראש הנזק של "מניעת שימוש בזכויות", באתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין ראש נזק זה נופל כעיקרון בגדר הקטגוריה הראשונה שנקבעה בפרשת שדמות הדרום, לאמור "מעשה עוולתי–נקודתי אחד ונזק מתמשך בצידו", שאז חלה התיישנות בחלוף 7 שנים מהמועד שנודע לתובעים על רישום השעבוד בנכס (מרץ 2000).

71. טל חבקין בספרו התיישנות (2014), כותב בפרק המתייחס ל"עוולה נמשכת" וביחס לשאלה "מהי 'עוולה נמשכת' ומתי תתיישן תביעה על עוולה כזו", בין היתר:

תופעה היא "נמשכת" אם מאפייניה המהותיים חוזרים על עצמם ברציפות. מעשה או מחדל (אשם) ייחשב לנמשך אם וכל עוד הוא מקיים את תכונת החזרה (זהות מהותית בין מאפייני האשם שמתרחשים ביחידת זמן מוקדמת לבין מאפייני האשם שמתרחשים ביחידת זמן מאוחרת לה) והרציפות (גילויי האשם צריכים להיות תכופים דיים כדי להיחשב לאשם אחד ולא לאשמים נפרדים). השאלה מתי מתקיימים תנאים אלה – חזרה ורציפות – היא שאלה נורמטיבית הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. כשעוולה גורמת נזק, היא תיחשב לנמשכת כל עוד האשם ממשיך להתקיים וגורם להיווצרותן של יחידות נזק חדשות מאותו סוג. ככלל, אשם חד־פעמי שהסתיים לא ייחשב לעוולה נמשכת אף אם הנזק שגרם נמשך או שהיקפו גדל (שם, עמודים 302–303).

72. למסקנה דומה הגיע בית משפט המחוזי בע"א (ת"א) 2009-03-14‏ יעקב עיני נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 15.2.15). בערכאה מטה סולקה על הסף מחמת התיישנות תביעה שהגיש המערער כנגד הבנק, אשר סירב להסיר שעבודים שנרשמו לטובתו על נכסי המערער. המערער טען בערעור בין היתר כי החזקת נכסיו תחת שעבוד הינה אירוע מתמשך (עוולה מתחדשת) היוצרת עילת תביעה חדשה מדי יום, ולפיכך, יש למנות את תקופת ההתיישנות שבע שנים אחורנית, ממועד הגשת התביעה וכי כל עוד נמשך המצב הפוגעני כלפיו, נוצרו לו עילת תביעה חדשות אשר מבחינת מועד היווצרותן ועד הגשת התביעה, מצויות עדיין בתוך תחומי תקופת ההתיישנות.

בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו וקבע בין היתר כי "השאלה אימתי מתקיימים תנאים אלה- חזרה ורציפות- היא שאלה נורמטיבית הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. [...] בעניננו, באתי לכלל מסקנה כי ככל שסירובו של הבנק להסיר את השעבודים מנכסי המערער היה אכן בגדר עוולה נזיקית, הרי שמדובר בארוע עוולתי אחד, שנזק מתמשך בצידו, להבדיל ממעשה עוולתי נמשך המקים עילות תביעה חוזרות ונשנות ונזק מתחדש. הטעם לכך הוא שהבנק הודיע באופן נקודתי על סירובו להסיר את השעבודים, במכתבים ששלח בשנת 1999, וחזר על סירובו זה במכתבים מן השנים 2000 ו- 2001. כל מכתב כזה היווה ארוע נקודתי ומוגדר בזמן, ולא ארוע מתמשך. דומה כי הנסיון להציג את סרובו של הבנק כמעין עוולה מתמשכת הוא נסיון מלאכותי, שתכליתו היחידה היא להציל את תביעתו של המערער מפני התיישנות" (שם, סעיף 24). בית המשפט שלערעור הגיע לכלל מסקנה כי המקרה שנדון בפרשת שדמות הדרום, שם היה מדובר בביטולו של היתר בניה שהביא בעקבותיו לנזק מתמשך, דומה יותר לעובדות הערעור שנדון בפניו, ולפיכך דינה של התביעה היה להידחות בחלוף שבע שנים ממועד רישום השעבוד.

עמוד הקודם1...1516
17...53עמוד הבא