76. המצב המשפטי בעניינם של התובעים שונה תכלית השינוי מהסיטואציה שנדונה בפרשת פסגת אשדוד. בפסק הדין שם נקבע לראשונה דבר קיום זכותה של התובעת, שאז עמד בידה כוח תביעה קונקרטי. בהליך בבית משפט המחוזי בירושלים לא נדונה סוגיית זכות התובעים במקרקעין, עובדה שלא היתה שנויה במחלוקת. ההליך התמקד בטענה כי דין השעבוד שנרשם על המקרקעין להתבטל, ובטענה זו בלבד. כוח התביעה הקונקרטי לתבוע את הנזק הכספי שנגרם לכאורה לתובעים כתוצאה מרישום השעבוד כבר בשנת 1999 , עמד להם לאחר שנודע להם לראשונה דבר רישום השעבוד בשנת 2000.
--- סוף עמוד 19 ---
77. כידוע התובעים הגישו את תביעתם הנפרדת לבית המשפט המחוזי בירושלים בשנת 2002. לכאורה לא הייתה מניעה משפטית לכרוך בתביעה זו אף תביעה כספית שעניינה מניעת השימוש במקרקעין במשך 3 שנים (לפחות) , תוך שהיו יכולים אף לעתור לסעד הצהרתי צופה פני עתיד בעניין הפיצוי המגיע להם. נראה כי אנו מצויים בסיטואציה שהוגדרה על ידי חבקין בספרו כ"אשם חד־פעמי שהסתיים לא ייחשב לעוולה נמשכת אף אם הנזק שגרם נמשך או שהיקפו גדל", שאז לכאורה התיישנה עילת התביעה בחודש מרץ 2007. סבורני כי במקרה דנן לא מדובר בעוולה נמשכת אלא בנזק מתמשך בעקבות אירוע נקודתי. להבדיל מאירוע מתמשך המוליד עילות תובענה בזו אחר זו, רישום השעבוד בשנת 1999 נופל לקטגוריה של מעשה עוולתי–נקודתי אחד המביא בעקבותיו נזק מתמשך, ואין לראותו כעוולה נמשכת.
78. התובעים טוענים כי הבנק התרשל כלפיהם ברישום השעבוד שלא כדין ומייחסים לו הפרת חובת הזהירות וביצועה של עוולת רשלנות. על מעשה עוולה נקודתי אחד, שביסודותיו נכלל מרכיב של נזק, חל סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין הקובע דין התיישנות מיוחד (ר' פרשת אלנקווה). סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין מדבר ב"כלל הגילוי", היוצר הסדר מיוחד לתחילת מירוץ ההתיישנות לגבי עוולות בנזיקין שהנזק הוא מרכיב חיוני בהם. משמעות הוראה זו היא כי בעוולה שבה נכלל נזק בין יסודות העוולה, יחל מירוץ ההתיישנות עם גילוי הנזק ולאו דוקא במועד התרחשותו, במגבלה של 10 שנים לצורך הגשת התביעה ממועד התרחשות הנזק. תכליתה של הוראה זו היא "להושיט עזרה לתובע באותם מקרים בהם נגרם לו נזק סמוי שסימניו מופיעים רק מאוחר יותר" (ר' ע"א 74/60 נמר נ' שירותי נמל מאוחדים, פ"ד טו 255, 260).
79. לצורך החלת כלל הגילוי שבסעיף 89(2) לפקודה, ההלכה היא כי מירוץ ההתיישנות מתחיל עם גילוי הנזק ולא במועד בו קיימת אפשרות לעמוד על מלוא היקפו (ע"א 165/83 בוכריס נ' דיור לעולה, פ"ד לח(4) 554, 557–558; ע"א 831/80 זמיר נ' כימיקלים ופוספטים בע"מ, פ"ד לז(3) 122, 128). לעניין זה, אם הנזק הראשוני הוא ממשי, גם אם עדיין איננו במלוא היקפו, אזי מירוץ ההתיישנות יחל עם גילויו של הנזק הראשוני (פרשת בוכריס, פסקה 6; בע"מ 8098/04 פלונית נ' פלונים, פ"ד נט(3) 111, פסקה י"ב ואילך; ע"א 7680/13 רבקה פרי נ' שירותי בריאות כללית (פורסם בנבו, 11.2.15)).