104. בבג"ץ 891/05, ע"א 2617/00 תנובה מרכז שיתופי ו- מחצבות כנרת נ' הרשות המוסכמת למתן רשיונות יבוא ואח' ו- הועדה המקומית לתכנון ולבניה של נצרת עלית ואח' (פורסם בנבו, 30.6.05), נפסקה ההלכה לפיה על בית המשפט לפסוק הוצאות משפט ריאליות בכפוף להיותן סבירות, הכרחיות ומידתיות (ר' גם ע"א 4630/06 דפנה שפר נ' תרבות לעם (1995) בע"מ (פורסם בנבו, 11.6.13)).
105. הלכה היא כי "הטוען להוצאות הוא שצריך להוכיח את שיעורן בפועל. כך למשל על דרך של הגשת הסכם שכר הטרחה...; פירוט העבודה שהושקעה בתיק; בסיס החיוב בשכר הטרחה וראיות על ביצוע התשלום בפועל או חיוב בתשלום מעין זה"(ר' פרשת מחצבות כנרת, עמוד 619). הנטל להוכחת שיעור ההוצאות בפועל רבץ על התובעים.
106. חזקה על התובעים, כמי שנשאו בנטל, כי הביאו בפני כל הערכאות שדנו בעניינם אל מול גבאי /י.ז.ה.ר. (ואף בפני הבוררת) וכך אף בפני בית המשפט המחוזי בירושלים ובפני בית המשפט העליון, פירוט מלא של ההוצאות שנגרמו להם בהליכים שניהלו כנגד הנתבע. חזקה על כל הערכאות הנ"ל כי טרם שפסקו הוצאות לזכות התובעים (אם בכלל), נתנו דעתן לכלל טיעוני הצדדים בעניין ופסקו כמיטב שיקול דעתן. אין מקום בגדרי תובענה זו להוסיף על פסיקת ההוצאות שנפסקו על ידי בתי המשפט השונים ובפרט בקשר לבנק על ידי הערכאה המבררת (בית המשפט המחוזי) ועל ידי ערכאת הערעור (בית המשפט העליון). מקובלת עליי בהקשר זה טענת הבנק, כי המדובר למעשה בניסיון, שאין להכשירו, לעקוף את פסיקת ההוצאות כפי שהוכרעה ונעשתה על ידי כלל הערכאות שנדרשו לתביעות התובעים ברבות הימים.
התביעה בגין אובדן דמי שכירות
107. במסגרת סעיף 5.1 לכתב התביעה, שכותרתו "אובדן דמי שכירות בחלק העורפי של המקרקעין", טענו התובעים בין היתר כי החלק האחורי של המקרקעין (2,045 מ"ר) הושכר על פי הסכם מיום 1.2.85 על ידי חברת י.ז.ה.ר והתובעים למדינת ישראל ונמסר לשימוש משטרת ישראל, כי דמי השכירות השנתיים שנקבעו בהסכם היו בסך 164,856 ₪ וכי מאז חודש מרץ 1999 – המועד
--- סוף עמוד 26 ---
בו שיעבד הבנק את המקרקעין – לא הועברו דמי השכירות מהמדינה לתובעים וזאת עד לראשית שנת 2006. לטענת התובעים, דמי השכירות בגין כל הנזק, הכולל "את חלקם של התובעים בדמי השכירות", הועברו לזכות חשבון הצד השלישי בבנק בגין הלוואות/אשראי אשר העמיד הבנק, ככל שהעמיד, לטובת משפחת גבאי. לשיטת התובעים, בתקופה זו נמנעה מהם הכנסה של דמי שכירות בגין 81 חודשים אשר מחציתם מסתכם בסך משוערך של 866,280 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.