108. ביחס לתקופה מיום 1.1.10 ועד 20.11.11 תבעו התובעים אובדן דמי שימוש ראויים ביחס לחלק העורפי. לדבריהם, ביום 17.4.08 התקיים סיור במושכר והם נדרשו יחד עם משפחת גבאי לבצע תיקונים ושיפורים במושכר (ר' מוצג יד). לדבריהם, הואיל והבנק סירב להסיר את השעבוד הם לא היו מוכנים להשקיע כסף בנכס "אשר לכאורה הבנק החל בהליכי מימוש למכירתו". לדבריהם, עובדה זו גררה את הפסקת ההתקשרות עם המדינה. לשיטתם, בגין אי־תשלום עבור 22 חודשים וחצי, החל מתום תקופת השכירות של המדינה ועד למועד מתן פסק הדין בבית המשפט העליון, נגרם להם נזק כספי בסך 175,312 ₪ (ר' מוצג טו בתיק המוצגים; ר' סעיף 5.2 לכתב התביעה).
109. באשר לאובדן דמי שכירות בחלק החזיתי של המגרש, טוענים התובעים כי המדובר בשטח של כ־2,475 מ"ר עליו בנוי מבנה בשטח 560 מ"ר, כאשר שעבוד המגרש לבנק ונקיטת הליכי המימוש "מנעו הלכה למעשה מאת התובעים את היכולת להשכיר את הנכס לצד ג". לדבריהם, דמי השימוש הראויים אשר נמנע מהתובעים לקבלם בגין התקופה שמיום 8.3.99 (מועד רישום השעבוד) ועד יום 20.11.11, למשך 141 חודשים, מסתכמים בסך של 1,627,375 ₪ (ר' סעיף 5.3 לכתב התביעה).
110. הבנק הכחיש את כל האמור לעיל לעניין זכותם של התובעים לתבוע נזק בגין דמי שכירות (ר' גם סעיפים 78–84 לכתב ההגנה). לטענתו בתמצית, התובעים העלימו את ההליכים בה"פ (ב"ש) 41/92 במסגרתו גובש הסכם פשרה לפיו השכירה החברה את הנכס כולו לחברת יצחק בנו בע"מ אשר בנעליה נכנסה חברת י.ז.ה.ר למשך שמונה שנים החל מיום 1.10.95 ועד ליום 30.9.03, ולפיכך ברור כי ביחס לתקופה זו, לתובעים עילת תביעה רק כלפי י.ז.ה.ר. עוד הדגיש הבנק כי בהסכם הפשרה בתיק בש"א (אשק') 391/04 הוסכם בין התובעים לי.ז.ה.ר כי הם יקבלו את מחצית הכספים שהופקדו על ידי המדינה בקופת בית המשפט וכן יקבלו מחצית מהתשלומים העתידיים לשנת 2006 ואילך ממדינת ישראל בגין השכרת החלק העורפי. כמו כן הובהר כי בגין השטח הקדמי שלא הושכר למשטרה, הוסכם בין התובעים לבין י.ז.ה.ר כי אלה ישלמו להם 2,400 דולר לשנה בתוספת מע"מ כנגד חשבונית מדי כל שנה בשנה. בהתייחס לפסק דינה של הבוררת, עו"ד חיה זינגר, אשר חייב את י.ז.ה.ר/גבאי לשלם לתובעים סך של 252,355 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 23.1.02, טוען הבנק כי פסק זה מתייחס לדמי השכירות מיוני 1997 ועד ינואר 2002. לטענת הבנק, התובעים קיבלו את כל הכספים המגיעים להם בגין דמי שכירות והם אינם זכאים לתשלום נוסף, והוא מציין כי הליכי המימוש של הנכס עוכבו, הוא לא פעל למימוש השעבוד והנכס נוהל על ידי החברה או מי מטעמה בלא מעורבות שלו.