--- סוף עמוד 5 ---
12. לטענת הבנק, התובעים נמנעו מלפרט את ההליכים המשפטיים שננקטו בין בעלי המניות של החברה, לרבות פסקי דין שניתנו בהליכים ביניהם, הליכים אשר שופכים אור על הסכסוך שהתנהל בין בעלי המניות מזה כ־25 שנים, הליכים שהחלו כבר בימי בעלי המניות הראשונים של החברה ושמוכיחים כי התובעים הגישו תביעה שאין בה ממש.
13. הבנק מציין כי, ההליך הראשון למיטב ידיעתו הוגש בה"פ 41/92 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע על ידי התובעים נגד בנו יצחק ואריה שמכרו ברבות הימים את מניותיהם בחברה ליזהר. ביום 1.9.95 נחתם בין בעלי הדין בה"פ 41/92 הסכם פשרה, לו צורף "חוזה שכירות בלתי מוגנת" לפיו השכירה החברה ליצחק בנו בע"מ את נכס המקרקעין של החברה על כל הבנוי עליו (להלן: "הנכס")
ל־8 שנים (1.9.95–30.9.03). בחוזה השכירות הוסכם בין היתר כי יצחק בנו בע"מ (שחברת יזהר נכנסה לנעליה) רשאית להשכיר את הנכס בשכירות משנה.
14. לטענת הבנק, ההליכים המשפטיים בין התובעים לבין יזהר וגבאי, שהיו בעלי מניות של יזהר, התמקדו בטענות שיזהר וגבאי השתלטו על הנכס, גבו את מלוא דמי השכירות ולא העבירו לתובעים את חלקם בדמי השכירות שהיו צריכים לשלם לחברה.
15. כן מציין הבנק, כי ביום 23.1.02 (עוד לפני שהסכם השכירות בין החברה לבין חברת יצחק בנו בע"מ הגיע לידי סיום) הגישו התובעים תביעה כספית בסדר דין מקוצר נגד יזהר וגבאי בת"א 154752/02 בבית משפט השלום בתל אביב לתשלום הסך של 252,355 ₪ (ר' כתב התביעה בת"א הנ"ל על נספחיו – נספח א לכתב התביעה; הסכם הפשרה בה"פ 41/92 – נספח ג; הסכם השכירות מיום 1.9.95 בין החברה ליצחק בנו בע"מ – נספח ד).
16. הבנק מדגיש כי לא בכדי העלימו התובעים את פסק הבוררות של עו"ד זינגר, שמונתה לפסוק בסכסוך בהתאם להסכם הפשרה בבש"א 391/04 בעניין התביעות ההדדיות בת"א (תל אביב) 154752/02. לדברי הבנק, הבוררת פסקה לטובת התובעים סך של 252,355 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, וזאת בגין דמי השכירות עד למועד הגשת התביעה ביום 23.1.02.
17. עוד טוען הבנק כי התובעים העלימו מבית המשפט גם את ההליכים שהתנהלו בבית משפט השלום באשקלון. ביום 11.3.04 הגישה מדינת ישראל "בקשה למתן סעד בדרך של טען ביניים" בתיק בש"א 391/04 (העתק הבקשה – נספח ב(1)). בבקשה זו פירטה המדינה כי היא שוכרת מאז שנת 1981 את החלק האחורי של הנכס (המוסך), תחילה מהחברה, לאחר מכן מיצחק בנו בע"מ ומאוחר יותר מיזהר, כאשר חוזה השכירות איתה הוארך עד ליום 31.12.07 (ר' תשובת הטוענת 1 – יזהר (ללא נספחים) – נספח ב(2); תשובת הטוענים 2–3 – הרמן (ללא נספחים – נספח ב(3)).