ובהמשך:
ש: נכון, ואתם הסכמתם לכך, או קיי. כלומר יזהר היו רשאים להמשיך ולהשכיר את הנכס למי שהם רוצים?
ת: נכון.
ש: נכון, ובין היתר גם השכירו לצדדים שלישיים את הנכס, נכון?
ת: אין לי מושג.
ש: אין לך מושג?
ת: לא, הנכס היה מושכר, אני לא יודע לאיזה תקופת זמן ולמי הם השכירו.
ש: או קיי. החלק האחורי אתה יודע אם השכירו אותו למדינת ישראל,?
ת: החלק האחורי היה עדיין מושכר למשטרה (עמוד 82, שורות 30–32; עמוד 83, שורות 1–6).
118. הרמן אישר בעדותו בקשר לתביעה שהגישו התובעים בבית משפט השלום בתל־אביב–יפו (ר' מוצג נ/3), כי בתביעה זו הם תבעו את י.ז.ה.ר/גבאי על תשלומים שהגיעו להם מיוני 1997 ועד ינואר 2000,. הוצג לו כי מהתביעה שהם הגישו עולה כי עוד לפני שנת 1999 גבאי לא עמדו בהסכמים איתם ולא שילמו להם דמי שכירות, הוא אישר זאת וטען כי המדובר ב"חלק מהשכירות" (עמוד 30, שורות 20–24).
הוא נשאל האם זה היה בגלל השעבוד לבנק והשיב "השאלה שלך היא שאלה ספקולטיבית, אין לי מושג.
ש. אין לך מושג?
ת. עובדה היא שהם לא שילמו זה מה שחשוב" (עמוד 92, שורות 27–32; עמוד 93, שורות 1–30).
--- סוף עמוד 30 ---
הרמן הבהיר כי תביעה זו הוגשה מאחר שי.ז.ה.ר/גבאי "הם לא שילמו כספים על החלק הקדמי וכספים של החלק האחורי היו שם כפיקדון לבית המשפט". הוא נשאל האם בגין הכספים האלה הם הגישו את התביעה והוא אישר כי זה היה בגין "הסכם השכירות שהם (י.ז.ה.ר/גבאי – ד"ח) לא עמדו בו" (עמוד 103, שורות 5–13).
119. ביחס לטען הביניים שנדון בבית משפט השלום באשקלון טען הרמן כי הסכום שהוגדר כי יקבלו, בסך של 2,400 דולר + מע"מ לשנה, הוא "טעות קולמוס" וכי הם לא נקטו בהליך כלשהו לתקן את ההחלטה הנ"ל (עמוד 106, שורות 20–31). הוא נשאל האם "נכון שבמסגרת הסכם הפשרה בטען הביניים גם הזכרתם שהתביעה הכספית שהגשתם, אותה תביעה כספית באשקלון נגד גבאי לסילוק יעד ודמי שכירות תמחק" והשיב "אם אתה קורא אז כנראה שכן".
ובהמשך:
ש: לא זכור לך. אז אתה למעשה חותם פה על הסכם, שלמעשה עד ה-31.1.201 מועד שבו תסכים איתי המדינה פינתה בפועל את הנכס, את החלק האחורי, נכון?
ת: כן.
ש: עד לאותו מועד לגבי החלק האחורי קיבלתם את דמי השכירות ישירות מהמדינה, ולגבי החלק הקדמי קיבלתם כל שנה 2,400 דולר ישירות מיזהר?
ת: לא מדויק.
ש: כששכרתם.
ת: לא מדוק.