ת: המשטרה נהנתה מהנכס הזה שנים רבות.
ש: היא מבחינתה לא הפריע לה השירות (צ"ל: השעבוד – ד"ח) של הבנק, כל שנה העבירה לכם את הכסף?
כב' השופט: לענות, לענות.
ת: כן, נכון (עמוד 112, שורות 20–25; עמוד 113, שורות 4–32; עמוד 114, שורות 1–9).
126. ככל שי.ז.ה.ר/גבאי אכן הפרו את ההסכמות שגיבשו עם התובעים ולא העבירו להם דמי שכירות להם היו זכאים התובעים, עקב מצבם הכספי או מכל שיקול כלכלי אחר שלהם, הרי שלא ניתן לייחס את התנהגותם זו, במפורש או במשתמע, לבנק ולהטיל עליו חובה משפטית כלשהי לפיצויים של התובעים כתוצאה מהתנהגות מפרה זו של י.ז.ה.ר/גבאי. כפי שהוכח מהראיות שהובאו בפני בית המשפט, הבנק לא מנע בפועל מהתובעים (ומקבוצת י.ז.ה.ר/גבאי) להשכיר את המקרקעין, הגם שיכול שעל פי כתב השעבוד נאסר על בעלי המקרקעין לעשות כן. אחרת לא הוכח על ידי התובעים ( ר' גם סעיף 122 לעיל ).
127. למעלה מכך, אין חולק כי התחשיב שהוצג על ידי התובעים, מלבד העובדה שחלקו הארי התיישן, כולל בתוכו אף סכומי דמי שכירות אשר לא הגיעו בזמן אמת לתובעים: כך למשל ככל שהדבר נוגע לתקופה שמשנת 1995 ועד שנת 2003. לגבי תקופה זו אישר הרמן שהיה לתובעים "רק הסכם אחד עם יזהר עד סוף 2003 שמגיע לכם סכום פיקס" (עמוד 86, שורות 21–26); כך למשל ביחס לדמי השכירות בגין החלק ששכרה המשטרה עד שנת 2005 (ר' פסק דינו של בית משפט השלום באשקלון) וכך אף ביחס לדמי השכירות העתידיים בגין החלק החזיתי של המקרקעין בגינו היו זכאים התובעים לתשלום שכ"ד בסך של 2,400 דולר בשנה בלבד מי.ז.ה.ר/גבאי. וכך גם ביחס לדמי השכירות ששולמו להם כמוסכם ע"י המשטרה ישירות עד תחילת שנת 2010. טענתם ביחס לטעות קולמוס נדחית בזאת. פסק דינו של בית משפט השלום באשקלון חלוט ולא ניתן לקבל את טענתם זו. ככל שסברו התובעים בזמן אמת כי מדובר בטעות, היה עליהם להגיש בקשה מתאימה בפני הערכאה הדיונית.
128. הבנק טען בכתב הגנתו בין היתר כי פסקי הדין שניתנו בהליכים שבין התובעים לבין י.ז.ה.ר/גבאי מהווים מעשה בית דין בתיק זה, הן מבחינת השתק עילה הן מבחינת השתק פלוגתא (ר' סעיפים 47–51 לכתב ההגנה). התובעים השיבו לטענה זו במסגרת סעיף 3 לכתב התשובה, שם נטען כי דין הטענה להידחות, בין היתר לפי שתנאי בלעדיו אין לצורך העלאת טענה שכזו הוא דרישה שמדובר באותם בעלי דין – דבר שלא מתקיים בענייננו.
--- סוף עמוד 34 ---