ש: הבנתי. רגע, כשניתן פסק דין בעליון.
ת: נכון.
ש: אתה אומר למעשה לא היה לך יותר מניעה לבצע פעולות בקשר לנכס?
ת: לגבאים היה אינטרס גם לקנות את הנכס.
ש: אבל שאלתי, לא הייתה לך מניעה, נכון?
ת: בהחלט שלא (עמוד 61, שורה 32; עמוד 62, שורות 1–9).
146. זאת ועוד, טעם נוסף התומך במסקנה לפיה דין ראש נזק זה להידחות, ככל שהמדובר בתקופה המאוחרת לחודש מרץ 2010, נובע מכך שהחל מתקופה זו התמנה כונס נכסים על המקרקעין. הרמן אישר, במענה לשאלות ב"כ הנתבע, כי החל ממרץ 2010 התמנה כונס נכסים אשר היה מוסמך לנהל את החברה, לגבות בעבורה דמי שכירות בגין החלק הקדמי, לשפץ ולהשכיר. הוצג לו כי ממרץ 2010 הנכס כולו נתון לשליטתו של כונס הנכסים, והוא השיב "אמת" (ר' נ/8 ועדות הרמן בעמוד 121, שורות 4–12 ו־29–32; עמוד 122, שורות 1–7 ו־24–27). מן האמור עולה כי כונס הנכסים שלט משפטית בנכס. לא הובאה כל ראיה, וזאת אף על רקע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, כי כונס הנכסים פעל לביטולו של השעבוד או כי ניסה להשביח את המקרקעין (בדרך של בנייה למשל) ורישום השעבוד היה זה שמנע זאת ממנו.
--- סוף עמוד 39 ---
147. אף לא מצאתי כאמור לאמץ לגופה את תביעת התובעים, כפי שקיבלה ביטוי בחוות השמאי זיו מטעמם לעניין קיומו לכאורה של נזק שנגרם להם עקב דחיית אפשרות מימוש הנכס.
148. השמאי זיו בעדותו ציין, בתמצית, לעניין מהות ראש נזק זה, בין היתר כי:
ש: אתה יכול להסביר לי למה אתה מתכוון "אומדן הנזק הכספי שנגרם עקב דחיית אפשרות מימוש הנכס"?
[...]
ת: הנכס לא ניתן היה לממש אותו בתקופה מסוימת, לא ניתן לממש, לא ניתן למכור, לא ניתן לקבל היתר בניה.
[...]
ת: מימוש זכויות יכול להתבצע בשתי צורות, או שאתה מוכר את הנכס ואז אתה מקבל כסף על מה שאתה מוכר, על כל הזכויות בנכס. מימוש בצורה אחרת זה לבקש היתר בניה ולממש, לבנות את הזכויות שאתה.
[...]
ת: לא, הנזק שנגרם פה הוא מחוסר היכולת למצות באופן מלא את כל הזכויות בנכס. למשל הבית הזה בנוי קומה אמת ואפשר לבנות שתי קומות, את הקומה השנייה אתה לא יכול לממש, לא במכירה למישהו שיקנה את זה, ולא באמצעות היתר בניה, לחוסר היכולת לממש את זה בתקופה מסוימת יש משמעות כספית... (עמוד 23, שורות 7–24).
149. השמאי זיו נשאל האם כשהגדיר את הסכום של 1,390,694 ₪ זה מה שהתובעים היו מקבלים אחרי 14 שנה אם היו מוכרים את הנכס. תשובתו: "לא, זה הכסף שהם הפסידו כתוצאה מזה שנמנעה מהם האפשרות לבנות את השטחים הבנויים, את השטחים הנוספים שאפשר היה לבנות במשך 14 שנה" (עמוד 28, שורות 12–15). ובהמשך: "קודם כל התחשיב הוא מבוסס על אובדן דמי שכירות, אוקי, והמספר הזה (1,390,694 – ד"ח) מייצג את הנזק שנגרם להם כתוצאה מזה שהם לא יכלו לבנות את השטחים הנוספים ולא יכלו להשכיר אותם החוצה" (עמוד 29, שורות 13–17).