150. מסקנת בית המשפט, על סמך ההתרשמות מהראיות שנשמעו, הינה כי הנזק שנטען כי נגרם לתובעים כתוצאה מאי־יכולתם לבנות שטחים נוספים והשכרתם – אין לו כל זיקה וקשר (לרבות קשר סיבתי) לרישום השעבוד על ידי הבנק. כפי שהוכח, העדר היכולת הנטענת לבנות שטחים נוספים מקוֹרה ראש וראשונה בסכסוך שהיה בין בעלי המניות לאורך שנים וחוסר רצונם (או לפחות חוסר רצון התובעים) להשקיע כספים בנכס ועקב סיבות נוספות, כפי שיפורטו להלן.
151. כך למשל ציין הרמן בעדותו בעניין זה כדלקמן:
עו"ד טל: כלומר ממרץ 1999 ועד סיום הסכם השכירות ב-2003 בכלל לא היו תוכניות לעשות משהו בקשר לנכס?
ת: הנכס היה כבר מושכר אז למעשה לא הייתה לנו שום אפשרות ללכת לעשות. על השוכר היה לעשות את כל השינויים, ואנחנו היינו אמורים לקבל שכירות.
ש: אתה לא התכוונת בתקופה הזאת למכור את המניות שלך, וגם לא התכוונת בתקופה הזאת ללכת לפרויקט בניה?
ת: הנכס היה מושכר עד 2003, ועד אז למעשה ידינו היו קשורות (עמוד 50, שורות 31–32; עמוד 51, שורות 1–12).
--- סוף עמוד 40 ---
ובהמשך:
עו"ד טל: אבל תסכים איתי שעד 2003 זה בכלל לא היה רלוונטי מה שאמרת מקודם, לא מכירת המניות בכלל לא היה רלוונטי.
ת: כל הסיפור התחיל ב-1999.
ש: אבל מר הרמן אתה מקודם אמרת שעד 2003 זה בכלל לא היה רלוונטי.
ת: נכון, מפני שזה היה הסכם שכירות שהיה, הנכס היה מעוקל למשפחת גבאי.
ש: אני שואל אותך בשנת 1999 לפני השעבוד, מתי שנודע לך, האם התכוונת למכור את המניות שלך בחברה?
ת: עד טרם שהתגלה מה שקרה עם הבנק לא התכוונתי בכלל למכור את המניות, הנכס היה מושכר אז השאלה לא הייתה רלוונטית (עמוד 56, שורות 4–12).
(ר' גם עדותו בעמוד 66, שורות 25–32 ובעמוד 67, שורות 1–2).
152. עוד העיד הרמן, ולמעשה מדובר בהודאת בעל דין אשר משמיטה את הקרקע תחת ראש נזק זה, בין היתר, כדלקמן:
עו"ד טל: טוב, ולגבי הזכויות הספציפיות השווי, כמה היית צריך להשקיע, מתי פעם ראשונה גילית את הדברים האלה הספציפיים, לא הערטילאיים כשירשת את זה מאבא?
ת: תראה אנחנו נדרשנו אז לוויכוח, זה מה שהראית לי מהשמאי שכביכול כל השיפוצים, זה היה להערכתי בסביבות 2005 2006, אבל אז ההתקוטטות הייתה עם משפחת גבאי, הם רצו לשפץ את הנכס, אנחנו נהיה שותפים בשיפוצים של הנכס, הם ייהנו מהפריות של השכירות וגם הבית, כאשר אנחנו למעשה משתתפים רק בהוצאות.