פסקי דין

תא (ת"א) 39998-04-15 ד"ר יעקב הרמן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ - חלק 5

03 יוני 2019
הדפסה

24. לדברי הבנק, על פי ההסדר בת"א (ב"ש) 3212/09, התשלום של הקונים למוכרים – התובעים – מהווה "סילוק סופי ומוחלט של כל הטענות ההדדיות אשר יש לצדדים צד כנגד משנהו". לטענתו, כנגד מכירת מניותיהם (וכל הזכויות הנובעות והנלוות להם) קיבלו התובעים תמורה מלאה לרבות בגין כל טענותיהם בהליכים המשפטיים השונים ובין היתר שלא קיבלו כבעלי

--- סוף עמוד 7 ---

המניות את חלקם בדמי השכירות ששולמו לחברה ושלא היה ניתן להשכיר את הנכס בגין התנהלות יזהר וגבאי ומאחר וכל זכויותיהם מכוח אותן המניות וכן כל טענותיהם סולקו בתשלום זה, הם מנועים ומושתקים לתבוע כל תביעה בגין היותם בעבר בעלי מניות של החברה.

25. הבנק טען כי הוא הביא בפני בית המשפט את כלל ההליכים המשפטיים ואת פסקי הדין שצוינו לעיל כדי להראות שהתביעה כאן היא תביעה קנטרנית המיוסדת על אדני כזב תוך העלמת כתבי טענות ופסקי דין, שמוכיחים כי המחלוקות בעניין דמי השכירות וניהול הנכס היו בין בעלי המניות, קרי בין התובעים לבין יזהר וגבאי ולא בין התובעים לבינו.

26. כן טען הבנק כי התובעים העלימו מבית המשפט את העובדה ששכר הטרחה שנפסק כי הוא ישלם להם בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון, אכן שולם ולפיכך אין להם כל עילת תביעה כנגד הבנק בגין ההוצאות המשפטיות שהם תובעים. התובעים הגישו כתב תשובה.

התנהלות ההליך

27. ניסיון גישור שהתקיים בתיק לא צלח.

28. התובעים הגישו שניהם תצהירי עדות ראשית. כמו כן הוגשה מטעמם חוות דעת מומחה של המהנדס שמאי המקרקעין מר עמית זיו (להלן: "השמאי זיו").

29. מטעם הבנק הוגש תצהיר עדותו של עו"ד יששכר בר הלל וכן הוגשה חוות דעת מומחה של השמאי מר עמוס מלר.

30. בפתח הישיבה מיום 7.10.18 שנועדה לשמיעת ראיות התובעים הגיעו הצדדים לכלל הסכמה, לפיה ייחקר רק אחד מהתובעים וזאת נוכח זהות תצהיריהם, וכי אי־חקירת התובע האחר לא תיוחס לחובת הנתבע. בישיבה זו נחקרו השמאי זיו מטעם התובעים וכן התובע מס' 2, מר אוסקר הרמן (להלן:"הרמן"). בישיבה מיום 28.10.18 העידו השמאי מטעם הבנק ועו"ד י' בר הלל.

31. ביום 5.3.19 נשמעו סיכומי הצדדים על־פה. הפרוטוקול המתומלל של ישיבה זו הומצא רק ביום 15.4.19. במסגרת תזכורת שהתקיימה ביום 12.5.19 נעשה נסיון שלא צלח להביא את הצדדים להסכמה לפיה יוסמך בית המשפט לפסוק בתובענה על דרך הפשרה . משכך בשלה העת להכריע בתובענה לגופה.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 2180/00 ובת"א 4025/02

עמוד הקודם1...45
6...53עמוד הבא