41. הרמן בעדותו העיד באשר לאופן העברת דמי השכירות מי.ז.ה.ר. אליהם כדלקמן:
ש: ואני מבין שבנו בהתחלה ואחר כך יזהר, היו מעבירים לכם ישירות את החלק שלכם, נכון?
ת: כן.
ש: זאת אומרת בכלל לא העבירו את זה לחברה למרות שהיא בעלת הנכס?
ת: העבירו את זה אלינו תמורת חשבוניות שהיו שולחים.
ש: דרך אגב למה לא העבירו את זה לחברה, איך החברה יכולה לשלם את כל ההוצאות שיש לה?
ת: הם העבירו לנו את הסכום ישירות.
ש: אז החברה לא קיבלה בכלל את דמי השכירות?
ת: זה עבר אלינו.
ש: ישר בעלי המניות לקחו את דמי השכירות מהנכס?
ת: היה שיק אחד עבורי ושיק אחד עבור אחי.
ש: שמי נתן לכם אותו?
ת: גבאי.
ש: גבאי, הם היו מעבירים לכם בשיקים שלהם?
ת: שיק של יזהר.
ש: או קיי, מהחשבונות שלהם?
--- סוף עמוד 10 ---
ת: של יזהר.
ש: מהחשבון של יזהר?
ת: כן (עמוד 84, שורות 16–32; עמוד 85, שורות 1–3).
ובהמשך:
ת. בפועל זה התבצע שאנחנו היינו מקבלים את השכירויות ישירות.
ש. כלומר עקפתם את החברה?
ת. לא עקפנו שילמנו ישירות... (עמוד 129, שורות 6–9).
לדברי הרמן, בפועל אכן חברת צמיג בן הייתה אמורה לקבל את כספי השכירות ולהעביר חצי לגבאי וחצי אליהם, אך "מאחר ונוצר כל הסיפור הזה אז מההתחלה זה לא עבד" (עמוד 129, 24–25).
42. בע"א 8712/13 אמיר אדלר נ' שי לבנת (פורסם בנבו, 1.9.15) נקבעו מבחני עזר לצורך סיווגה של חברה כ"מעין שותפות", בכלל זה יש לבחון האם פעילות החברה מאופיינת ביחס אישי בין בעלי המניות, האם יש הבנה בין בעלי המניות על אודות ניהול משותף של עסקי החברה, מהו מספר בעלי המניות ומהם יחסי החזקותיהם (ר' גם ה"פ (תל אביב) 66750-06-16 בן ארי נ' שכטר (פורסם בנבו, 20.7.17).
יישום מבחני העזר על ענייננו מעלה כי לא עלה בידי הבנק לסתור את דברי הרמן לעיל, לפיהם החברה, שהייתה חברה פרטית קטנה, התנהלה בהבנת בעלי המניות המועטים (קבוצת י.ז.ה.ר./גבאי וקבוצת הרמן) ובהסכמתם כמעין שותפות, כאשר כל קבוצה החזיקה ב־50% ממניות החברה, לאמור, יחס החזקות שווה. אף לא עלה בידי הבנק לסתור את הפרקטיקה שהייתה נוהגת בחברה במשך השנים הרלוונטיות, לפיה דמי השכירות היו מועברים ישירות ליחידי הרמן (בעלי המניות) אישית ולא דרך החברה. נראה כי הלכה למעשה בעלי המניות בחברה פעלו בהתעלם מהחברה ותוך "הרמת מסך", ביחס לתקבולים שנתקבלו מהשכרת המקרקעין.