72. הצדדים לא הפנו לפסק דין מאוחר יותר של בית המשפט העליון בארצות הברית בעניין זה או לשינוי חקיקה רלוונטי ואין אלא להניח כי הפסיקה בעניין Coty עומדת בעינה.
הנתבעת מפנה לפסיקה של ערכאות דיוניות וסבורה כי יש לראות בחלק מהן הסתייגות ואף צמצום של הפסיקה בעניין Coty. מהפסיקה שהובאה נראה כי למעט חריג אחד במערכת המדינתית , לאורך השנים - החל משנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת ועד לשנים האחרונות - ממשיכים בתי המשפט השונים, במקרים דומים יותר ודומים פחות, להתייחס להלכת Coty כהלכה רלוונטית גם אם לעתים הם מיישמים אותה באופן שונה או מצמצם שהם סבורים שהולם את הנסיבות (כגון – הצהרה "מחמירה" יותר בתווית המצורפת לאריזה החדשה ). כמקובל גם לגבי פסיקה ישראלית, הצדדים מנסים לאבחן את הפסיקה הדיונית האמריקאית ולמצוא בכל מקרה סימוכין לעמדתם .
73. אשר למשפט האירופאי, מפנה הנתבעת אל החלטה משנת 1978 של ה- Court of Justice of the European Communities בעניין Hoffman-La Roche (אסמכתא 4 לסיכומיה). הנתבעת מצטטת מהכרעה זו פיסקה בעניין שימוש בסימן מסחר כערובה לצרכן שהמוצר אשר מסומן בסימן המסחר לא היה חשוף בשלבי השיווק למעורבות לא מוסמכת של צד שלישי שיכולה להשפיע על מצבו המקורי (סע' 9 לסיכומים). הנתבעת טוענת כי לאור פעולת הביקבוק מחדש, כבר אין מדובר למעשה במוצר שלה, זאת – בין אם חל בפועל שינוי לרעה במוצר ובין אם לאו. משכך, לשיטתה אין עוד לסמנם או לשווקם כבשמים שלה.
עיון באסמכתא שצורפה מלמד בין השאר, כי נקודת מוצא לדיון היתה קביעת בית המשפט הרלוונטי שדרך הפעולה של הנתבעת באותו מקרה (אשר רכשה תרופה כדין ומכרה אותה לאחר אריזה מחדש) מהווה הפרה של זכויות התובעת לפי החוק הגרמני הנוגע לסימני מסחר. החוק הגרמני לא הובא ולא ידוע היחס בינו לבין הדין הישראלי. לבית המשפט האירופי הופנו, בהתאם לאמנת האיחוד האירופי ("האמנה"), שאלות לגבי השפעתן של הוראות מסוימות באמנה על הפעלת זכויות של בעל סימני מסחר. הפיסקה המובאת בסיכומי הנתבעת מתייחסת לניתוח של בית המשפט לגבי היחס בין זכות בעל סימני המסחר לבין חלק מסוים באמנה. בהמשך דן בית המשפט בחלק אחר באמנה וקובע מקרים בהם לא יוכל בעל סימן מסחר (גם לפי החוק הגרמני, כנראה, יהא חוק זה אשר יהא), להגביל אפשרות של שימוש בסימן המסחר שלו בעת שיווק של מוצר שנארז מחדש.
74. הנתבעת הפנתה גם אל החלטה משנת 1997 בעניין Parfums Christian Dior v. Evora BV (אסמכתא 9 לסיכומיה). הנתבעת ביצעה הפנייה זו כבסיס לטענה שאריזה מחדש עלולה לפגוע במוניטין של בעל סימן גם אם לא חל שינוי לרעה במצב המוצר, ולהוות טעם לאיסור שיווקו תחת הסימן המקורי. עיון באסמכתא מעלה כי באותו מקרה דובר בעסק שמכר סחורה שיובאה ביבוא מקביל. לא בוצעה אריזה מחדש. המחלוקת הייתה לגבי פרסומים שיווקיים של אותו עסק אשר לא תאמו, לדעת יצרן הבשמים והתמרוקים, את התדמית היוקרתית של מוצריו. היצרן רצה למנוע פרסום של יבוא מקביל אשר יש בו לדעתו כדי לפגוע בתדמית היוקרתית של המוצר.