325. ראשית, ראוי לציין כי חלקים מעדותו של מר אנקול נמצאו על ידי בגדר "עדות כבושה" או כעדות בלתי אמינה, מתחמקת ומתפתלת אשר אינה ראויה לאמונו של בית המשפט. אפרט להלן מספר דוגמאות לכך, מבלי שיהיה בכך כדי למצות הדברים. דוגמה לכך מהווה הפער הניכר בין האופן בו בחר מר אנקול להציג עצמו ומידת מעורבותו בעסקה נושא הסכם המכר בפני חוקרי הפשמ"ג במסגרת חקירתו לבין הדרך בה ביקש להציג עצמו ואת מעורבותו בעסקה זו במסגרת ההליך דנן. כך למשל, ציין מר אנקול בחקירתו בפשמ"ג כי הוא זה שניהל את המו"מ מול החברה האנגלית, לאחר שהתייעץ עם רו"ח ענווה ועם מנהלי הבנק. מר אנקול הוסיף כי הוא ביצע הערכת שווי כלכלית לתובעת על פי שווי הנכסים, וכי הוא בוגר לימודי מנהל עסקים ובעל רקע חשבונאי ועסקי (מוצג שה/50, עמ' 25). לא למותר לציין כי במהלך חקירתו אצל הפשמ"ג מר אנקול לא הזכיר בהקשר זה את הנתבעות כמי שהתייעץ עמן. מנגד, במהלך חקירתו הנגדית הציג עצמו כמי שלא היה מעורב, "לא מבין בזה כלום" ו-"Layman" (עמ' 136, ש' 24-26; עמ' 205, ש' 27-32 לפרו'). מר אנקול לא הצליח להסביר הפערים והסתירות בין עדויות אלו. מאידך, עיון במכתבים שהוחלפו בין החברה האנגלית לבין ש. הורוביץ אשר נדונו במסגרת פסק הדין מעלה כי מר אנקול היה מעורב במישרין בניהול המו"מ. לפיכך אני סבור כי עדותו של מר אנקול במסגרת בירור התובענה בגדרה ביקש לגמד מעורבותו בעסקה נושא הסכם המכר ואת הבנתו העסקית - מהווה "עדות כבושה" שלא נמצא לה תימוכין בעת חקירתו אצל הפשמ"ג, ואשר התפתחה לצורך התביעה דנן.
326. לא למותר לציין כי גם ביחס למעורבותם של רו"ח ענווה ועו"ד בן חיים, לקתה עדותו של מר אנקול בחוסר עקביות. כך לדוגמה, בתצהירו של מר אנקול צוין מספר פעמים דבר הסתמכותה של התובעת על הנתבעות, אך לא הוזכרה מעורבותו של רו"ח ענווה בעסקה נושא הסכם המכר, ואין כל התייחסות בתצהירו לעצות שנתן רו"ח ענווה למר אנקול ביחס לעסקה נושא הסכם המכר (מוצג שה/71). בסיכומיה טענה התובעת כי מכתב זה משקף ייעוץ ראשוני, הרבה לפני שהתגבשה העסקה נושא הסכם המכר (עמ' 2 לסיכומי התשובה). אולם
--- סוף עמוד 93 ---
טענה זו אינה מתיישבת עם עדותו של רו"ח ענווה בפשמ"ג לפיה מר אנקול התייעץ עמו לקראת תום המו"מ עם החברה האנגלית (מוצג שה/51, עמ' 88 ו-92). ברי כי את הסתירה הנ"ל יכולה הייתה התובעת ליישב בנקל, ככל שהייתה מזמנת את רו"ח ענווה לעדות מטעמה. עם זאת, בחירתה של התובעת שלא לזמן את רו"ח ענווה מדברת בעד עצמה ויש לה השלכות ישירות לגבי המשקל שיש לייחס לטענותיה בעניין זה.