25. לאחר תיקון מס' 3 לחוק החברות, המחוקק צמצם את המקרים בהם בית משפט ירים את מסך ההתאגדות וייחס את חובות החברה לבעלי המניות (ראה, ה"פ (ת"א) 5792-06-15 Kasa Tedros נ' שכון דן - אוכל איטלקי בע"מ, [פורסם בנבו] עמ' 2 (26.7.16) (להלן: "פרשת אוכל איטלקי"); חביב-סגל, חברות עמ' 286).
26. להלן נוסח סעיף 6 (א) לחוק החברות, תשנ"ט-1999 לאחר תיקון מס' 3 (להלן: "חוק החברות")
6. (א)(1) "בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:
(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה,
ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
(2) לענין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה 1(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד.
(ב) בית משפט רשאי לייחס תכונה, זכות או חובה של בעל מניה לחברה או זכות של החברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין, צודק ונכון לעשות כן בהתחשב בכוונת הדין או ההסכם החלים על הענין הנדון בפניו.
(ג) בית המשפט רשאי להשעות זכותו של בעל מניה לפירעון חובו מאת החברה עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל התחייבויותיה כלפי נושים אחרים של החברה, אם מצא כי התקיימו התנאים לייחוס חוב של החברה לבעל המניה כאמור בסעיף קטן (א)."
27. על מנת שבית המשפט ירים את מסך ההתאגדות צריכים להתקיים מספר תנאים מצטברים: ראשית, התקיימות אחת העילות המפורטות בסעיף 6 לחוק החברות, קרי, שהשימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה נעשה כדי להונות אדם, או לקפח נושה של החברה או באופן הפוגע בתכלית החברה, ותוך נטילת סיכון בלתי סביר ביחס ליכולתה לפרוע את חובותיה. שנית, צודק ונכון בנסיבות העניין להרים את מסך ההתאגדות כמבחן מצטבר לאחת העילות. שלישית, בית המשפט ירים את מסך ההתאגדות נגד בעלי מניות אקטיביים בלבד. כלומר, במקרים שבהם שיעור אחזקותיו של בעל המניות אינו מאפשר לו פיקוח אפקטיבי על פעולות החברה, לא יהיה זה צודק ונכון להרים את מסך ההתאגדות כנגדו. זאת לעומת בעלי מניות שליטה או בעלי מניות הנהנים מהשפעה משמעותית על קבלת ההחלטות בחברה. רביעית, נוספה הדרישה ליסוד נפשי של ידיעה או עצימת עיניים. כלומר, רק בעלי מניות המעורבים באופן פעיל בפעילות האסורה ומודעים לה עלולים להימצא אחראים באחריות אישית לחובות החברה (חביב-סגל, חברות עמ' 320; פרשת אריה כהן עמ' 28).