פסק דין
לפניי מונחת תביעה כספית בסך של 86,393 ₪ שעילתה הרמת מסך ההתאגדות וכן הטלת אחריות אישית על הנתבע 2 לתשלום חובותיה של החברה שבבעלותו.
הצדדים
1. התובעת הינה חברה העוסקת בתחום של ייבוא ושיווק טונרים, ראשי דיו ומדפסות במועד הרלוונטי לתביעה זו.
2. הנתבעת 1 היא דולב מיכון משרדי בע"מ (להלן: "החברה). חברה זו עסקה בהפצת ציוד למדפסות ורכשה מהתובעת ציוד.
3. הנתבע 2 הינו בעל המניות והמנהל הן של החברה והן של הנתבעת 3. הנתבע 2 (להלן: הנתבע") הינו בעל המניות יחיד המחזיק בכל המניות של החברות הנתבעות (למעט מניה רגילה אחת בחברה).
4. הנתבעת 3 היא דולב מיכון משרדי ל.ד בע"מ (להלן: "החברה החדשה"). החברה עוסקת בהפצת ציוד למדפסות.
רקע עובדתי ותמצית טענות הצדדים
5. התובעת העוסקת בתחום של ייבוא ושיווק טונרים, ראשי דיו ומדפסות, ניהלה החל מסוף שנת 2015 קשרי מסחר עם החברה. התובעת טענה בכתב התביעה כי החל ממרץ 2017 ועד אוגוסט 2017 היא סיפקה לחברה סחורה בסך של 86,393 ₪. על פי תנאי התשלום המקובלים בין שתי החברות, התשלום בגין הסחורה מתבצע בשוטף + 120 מיום הוצאת החשבונית.
6. במהלך חודש אוגוסט 2017 שלוש המחאות אשר ניתנו לתובעת הוחזרו על ידי הבנק, כאשר חשבון הבנק של החברה עוקל ובהמשך הוגבל.
7. התובעת פנתה מספר פעמים לעובדים של החברה ובפרט לנתבע , זאת במטרה לגבות את החוב, תוך כדי שנתבע מבטיח לה כי החוב ישולם לשיעורין. בהמשך, מנכ"ל התובעת (מר ניסים יעקב) ומנהל המכירות מר ניר הרשקוביץ (להלן: "ניר") נפגשו ביום 7.11.17 עם הנתבע אשר הבטיח להם כי ישולם החוב בגין הסחורה שסופקה כאמור, אולם הבהיר באותה נשימה כי החברה נקלעה לקשיים כלכליים וחדלה לפעול וכי עליו לפרוש את החוב לתשלומים של 5000 ₪ לערך. הנתבע סרב למסור שיקים לפירעון החוב וטען כי כיום הוא מתנהל בעיקר באמצעות העברות בנקאיות, כל זאת עקב כך שהוא מנוע מלבצע משיכת יתר בחשבון הבנק של החברה החדשה. (ראו, תמלול הקלטת שיחה שבין הנתבע למנכ"ל התובעת מיום 07.11.17 המצורף כנספח לתצהיר עדות ראשית של ניר, עמ' 3 שורות 18-20, עמ' 4 שורות 7-9, עמ' 18, שורות 1-6).
8. לטענת התובעת, הנתבע נהג בחוסר תום לב מובהק כאשר הבטיח הבטחות שווא להסדרת החוב, אך נמנע מלשתף את התובעת כי בד בבד להבטחות אלה הוא פועל להקמת חברה חדשה אשר תעסוק באותו תחום כמו החברה (שיווק מוצרים למדפסות), וכי כוונתו להסיט את פעילות החברה אל החברה החדשה.
9. מבירורים שערכה התובעת, החברה והחברה החדשה הן חברות זהות לחלוטין: ראשית, השם של שתי החברות כמעט זהה. שנית, הנתבע הוא בעל המניות היחיד, המנהל והרוח החיה של שתי החברות. שלישית, העיסוק של שתי החברות זהה, קרי שתיהן עוסקות בשיווק מוצרים למדפסות. רביעית, העובדים זהים, וקהל הלקוחות של החברות זהה. חמישית, מיקום פעילות ומספר הטלפון של שתי החברות זהה, שישית, התובעת שכרה שירותים של חוקרת פרטית אשר יצרה קשר עם החברה החדשה לצורך קבלת הצעת מחיר עבור אספקת טונר. הצעת המחיר התקבלה על נייר מכתבים של החברה הישנה בעוד שהישות החתומה על הצעת המחיר היא החברה החדשה.