42. בנוסף, מתמלול השיחה מיום 7.11.17 עולה כי הנתבע הבטיח לשלם את החוב לתובעת בתשלומים של 5000 ₪ לערך. הוא לא הסכים למסור שיקים לפירעון החוב או להתחייב על תאריכי התשלום, זאת כיון שבחשבון הבנק של החברה החדשה הוא מנוע מלבצע משיכת יתר. הנתבע אף סרב לחתום על ערבות אישית להבטחת תשלום החוב, וציין כי הוא מבצע העברות בנקאיות מעת לעת כאשר מצב חשבון החברה החדשה מאפשר זאת.
ב- ע"א 2792/03 אליעזר יצהרי נ טל אימפורט (מוצרי היער) בע"מ, [פורסם בנבו] ציינה כבוד השופטת ארבל כי : "בכדי להטיל אחריות אישית מכוח הסכמה חוזית, היה על המשיבה לעמוד בנטל ההוכחה ולהראות שהמערערות הסכימו לקחת על עצמן, במפורש או במשתמע, חובות עתידיים העלולים שלא להיפרע.... אומנם, הסכמה חוזית אפשר שתיעשה בעל פה או בכל צורה אחרת (וזאת בכפוף לאמור בסעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. להלן: חוק החוזים), ואולם, על כתפי הטוען לקיומו של קשר חוזי מוטל הנטל להוכיחו"
הנני סבורה כי יש באמירות שהועלו על ידי הנתבע בתמלול השיחה האמור, משום התחייבות, ולו במשתמע, שניתנה על ידי החברה החדשה לשאת בחובותיה של החברה. הדבר גם מעיד על כך שהחברה החדשה הוקמה על מנת לכלכל את תשלום החובות לנושים, ומתוך מטרה למנוע מהם לשים יד על רכוש החברה. תמיכה במסקנה זו ניתן למצוא בעדותו של ניר הרשקוביץ, מנהל המכירות של התובעת, ראה, פרוטוקול הדיון מיום 16.4.19, עמ' 10, שורות 12-13, וכן שורות 25-30, שם מתייחס העד גם לתשלומים שבוצעו מחשבון החברה החדשה לספק שהמשיך לעבוד עם הנתבע.
ואכן, החברה החדשה שילמה חובות לספקים אשר הסכימו להמשיך ולספק לה סחורה. וכך למשל, בתמלול השיחה מיום 7.11.17, ציין הנתבע "כל אלה שהם איתי הם יודעים שאני אשלם את הכל" (עמ' 17). הנתבע אישר דברים אלה גם בעדותו. ברי כי התשלום בוצע מכספי החברה החדשה שכן החברה עצמה הפסיקה לפעול, והקמת החברה החדשה נועדה כדי להסיט את ההכנסות לקופתה.
43. הקמת החדשה נועדה כדי ליצור מסגרת חדשה בעלת תוכן כלכלי זהה, אך נטולת חובות עבר. בנסיבות אלה, יש לראות את החברה החדשה כמי שנכנסה בנעלי החברה, ובשתי החברות גוף כלכלי אחד. כפי שהוסבר במקרה דנן אף הוכח ערבוב בין נכסי שתי החברות.
מכל האמור לעיל, יש להסיק כי מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות את הרמת מסך ההתאגדות בין החברות, תוך חיוב החברה החדשה בחובה של החברה.
הרמת מסך ההתאגדות בין החברה לנתבע 2