בבקשת האישור נגד הוט ו- YES נטען גם כן, כי "לקוח מתמקח" אינו סוג מנוי, כי אפליה על בסיס כוח מיקוח הינה אסורה, וכי אפליה מותרת רק על בסיס הבדלים בדפוסי הצריכה והשימוש; שגתה המועצה כאשר בהחלטתה מיום 10.3.16 קבעה כי אין למנוע הבחנה בין מנויים חדשים לקיימים, שכן עמדה זו סותרת את רישיון המשיבה, שכן אינם מתאפיינים בדפוסי צריכה ושימוש שונים ולכן אין מקום להבחנה תעריפית ביניהם; אפילו יש לראות בהחלטת המועצה משום היתר לאפליה בה עסקינן, הרי שיש בכך לפעול ממועד ההחלטה לעתיד ואין בכך להכשיר אפליה שבוצעה בעבר, שכן רישיונן של המשיבות מחייב אותן לקבל אישור בדיעבד ממשרד התקשורת ומהמועצה על מנת להציע תעריפים ותנאים שונים לפי סוגי מנויים, והמשיבות לא פנו וממילא לא קיבלו אישור שכזה; עוד נטען, כי מהחלטת המועצה עולה כי אפליה על בסיס כוח מיקוח אסורה, מה גם שהינה אסורה על פי הדין; יש לדחות טענת המשיבה כי לקוחות "רגישי מחיר" הינם קבוצת מנויים, שכן אין להם כל מאפיין אובייקטיבי רלוונטי המצדיק להפלותם לעומת אחרים.
כל המבקשים בכלל בקשות האישור טענו, כי התקיימו כל התנאים המוקדמים הנדרשים לאישור תובענה ייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות. טענותיהם תוצגנה ותיבחנה בפרוטרוט בהמשך הדברים.
5.2 טיעוני המשיבות
5.2.1 טיעוני חברות הטלפון, הסלולר והאינטרנט
5.2.1.א. טיעונים כלליים
חברות הטלפון, הסלולר והאינטרנט טענו כי עמדתם הפרשנית של המבקשים בדבר חובת המשיבות להציע את שירותיהם בתעריפים אחידים, ללא יכולת ניהול משא ומתן פרטני על המחיר, אינה סבירה, אינה מוצאת ביטוי בהוראות הרישיונות, מנוגדת לתכליתם, קוראת תיגר על הפרקטיקה הרווחת בשוק התקשורת, פוגעת בזכותן של המשיבות לחופש העיסוק, עשויה להוות "הסדר כובל" ופוגעת באינטרס הצרכני ובתחרות.
--- סוף עמוד 31 ---
לטענתן, יש לפרש את איסור אפליית המחירים שברישיונותיהן בהתאם לתכלית האיסור, שהיא כפולה: תכלית אחת היא התכלית "החוקתית" למנוע אפליה על רקע דת, גזע או מין; תכלית שנייה היא התכלית "הכלכלית", לפיה יש הגיון באיסור אפליית מחירים רק כאשר הדבר מעלה חשש לפגיעה בתחרות - אם משום שהיא נועדה להוציא מתחרים מהשוק, אם משום שהיא מאפשרת לספק להתעשר על חשבון הצרכן. בהינתן שבענייננו אין אפליית המחיר מעלה חשש כלשהו לפגיעה בתחרות, משמעות ההיגד אינה אלא איסור אפליה חוקתית (כטענת פלאפון), או איסור אפלייתם לרעה של לקוחות חברות תקשורת אחרות (כטענת בזק בינלאומי), או איסור אפליה על בסיס גיאוגרפי (כטענת סמייל).