עמדתו של משרד התקשורת הוגשה ביום 13.1.14. עמדה זו הוגשה ביחס לבקשות האישור כנגד ספקיות שירותי הגישה לאינטרנט והשיחות לחו"ל וכנגד ספקיות שירותי הסלולר (סלקום ופלאפון) ועוד טרם הוגשו הבקשות הנוגעות לפרטנר ולספקיות שירותי הטלוויזיה הרב ערוצית. להלן עיקרי עמדת משרד התקשורת מאותו מועד:
א. בהתאם לרישיונות רשאיות המשיבות לערוך בין לקוחותיהן אבחנה תעריפית רק אם הם משתייכים ל"סוגים שונים" של מנויים. דוגמאות לכך הן תוכניות ייעודיות לחיילים או סטודנטים. המאפיינים הייחודים של המנויים שיש להביא בחשבון לעניין זה נוגעים לדפוסי הצריכה והשימוש של המנויים בטלפון נייד. לפיכך, ככל שהמשיבות מציעות תוכניות תעריפים המיועדות רק לחלק ממנוייהן, הדבר צריך לעלות בקנה אחד עם האבחנה האמורה.
ב. בהתאם לסעיף 75.4 לרישיון סלקום, כמו גם הסעיף המקביל ברישיון פלאפון, רשאיות חברות הסלולר לקבוע תנאים למעבר בין תוכניות שונות שהן מציעות למנויים. תנאים כאמור יכולים להיות, לדוגמא, קביעת תשלום, או קביעת פרק זמן מזערי הנדרש מהמנוי לכל תוכנית. ככל שהחברה קבעה תנאים כאמור, וכללה אותם בהסכם ההתקשרות עם המנויים כנדרש, הדבר מאפשר לה בפועל ליצור אבחנה במתן השירותים בין מנויים חדשים לבין מנויים קיימים, מאחר שהתנאי למעבר בין תוכניות אינו רלבנטי למנויים חדשים אלא למנויים קיימים. אקדים ואציין, כי לא נטען ולא הוכח שחברות הסלולר קבעו תנאי מעבר מסוג זה.
ג. ככל שחברת סלולר קבעה תנאים כאמור למעבר בין תוכניות, הרי שעל מנת לעמוד בהוראות הרישיון, עליה להבטיח, כי תנאים אלה יהיו זמינים, ברורים ושקופים לכל המנויים ולמצטרפים החדשים לחברה. אין היא רשאית להציע תנאים כאמור רק לחלק מן הלקוחות המשתייכים לסוג מנויים מסוים, ועליה לאפשר תנאים אלה לכל מי ששייך לסוג זה של מנויים. המשרד אזכר את המכתב שנשלח ביום 31.10.13 ע"י מנכ"ל משרד התקשורת לחברות הרט"ן.
ד. בהידרשו למוקדי שימור הלקוחות של חברות הסלולר ולפרקטיקה הנהוגה בהם של מתן הטבות שימושים ציין המאסדר, כי התנהלות זו כפופה להוראות הדין והרישיון. לכן, החברה אינה רשאית להציע תוכנית תעריפים מסוימת אך ורק ללקוחות שהיא חפצה ביקרם, על מנת לשומרם כלקוחות, ועליה לאפשר לכל המנויים הרלבנטיים המעוניינים בכך להצטרף לתוכנית כזו. לעניין "הטבת שימושים" מוגבלת בזמן או כל הטבה אחרת המוצעת למנויים מסוימים, בין אם כחלק ממהלך של שימור לקוחות ובין אם מסיבה אחרת, הרי שהדבר אינו אסור, ובלבד