לעניין עמדת הרשות להגבלים עסקיים ועמדת המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ציין היועמ"ש כי עמדות אלה ניתנו ביחס לשוק השידורים בארץ, ואילו ההליכים בעניין חברות הרט"ן מתייחסים לאסדרה שונה, לרישיונות שונים ולחברות הפועלות בשווקים אחרים (שוק הרט"ן). משכך, כך צויין, עמדת הרשות להגבלים עסקיים ועמדת המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין אינן רלוונטיות לשאלה האם חברות הרט"ן הפרו את ההוראות שקבועות ברישיונות שלהן. היועמ"ש לא ערך הבחנה בין הטלוויזיה הרב ערוצית לשירותי אינטרנט, שבשניהם נדרש ביקור טכנאי/ת כדי להחליף ספק שירות.
דיון והכרעה
7. השאלה להכרעה ואופן הדיון
7.1. העניינים המוסכמים
7.1.א. התנהלות המשיבות
בפתח הדברים אשוב ואדגיש, כי אין מחלוקת של ממש באשר לאופן התנהלותן של המשיבות, המעניקות הטבות שונות הן ללקוחות המתניידים אליהן מחברות אחרות לרבות בשיטת Win Back, הן ללקוחות המאיימים בנטישה, כאשר שיעורן של הטבות אלה ותנאיהן אינו מפורסם ברבים, אינו אחיד, ולא ניתן לכלל הלקוחות; המחירים המשתנים, כמו גם ההטבות השונות, אינם ניתנים על בסיס דפוסי הצריכה והשימוש של הלקוחות, אלא על בסיס כושר המיקוח של הלקוחות, בהתחשב בגודלם היחסי. כדברי פלאפון בתגובתה (בסעיף 54):
--- סוף עמוד 43 ---
"...ההטבות וההנחות אינן ניתנות ללקוחות מקבוצה מסוימת, כי אם לכל אותם לקוחות מתניידים ומתמקחים, הפונים אל פלאפון, ואשר פלאפון חוששת כי יעזבו אותה ויעברו לחברה סלולרית אחרת".
אף אין מחלוקת, כי המשיבות או מי מהן אינן מפרסמות מידע מלא ומפורט בדבר תעריפים או הטבות הניתנים רק ללקוחות חדשים וללקוחות מתמקחים, אלא רק את המסלולים והתעריפים הבסיסיים.
זאת ועוד. את השאלות שעל הפרק יש לבחון על רקע העובדה, עליה אין מחלוקת, כי המאסדר לא הכתיב בענייננו מחיר אחיד בשוק, אלא הסתפק באיסור אפליה "פנימית" בין לקוחותיו של כל בעל רישיון שהם "מאותו סוג", כאשר מהו "סוג" ומהי אבחנה מותרת, לא פורטו ברישיון. כל אחד מבעלי הרישיונות חופשי, אם כן, לקבוע את מחיריו בהתאם לשיקוליו העסקיים ובלבד שיציעם באופן שוויוני ללקוחותיו שלו, מה שמותיר לכאורה מקום נרחב לתחרות מחירים כוללת בין בעלי הרישיונות.
הנה כי כן, בהתאם לרישיונותיהן נדרשות המשיבות לשניים: ראשית, לספק את שירותיהן ללא אפליה, כאשר בחלק מהמקרים מחויבות המשיבות באספקת השירות במחיר אחיד לסוג מנויים, שנית, לפרסם את מחירי השירותים.