כפי שנאמר פעמים רבות, התחרות אינה מטרה בפני עצמה, והיא באה לשרת מטרות אחרות. יפים לעניין זה דבריו של כב' המשנה לנשיאה השופט אלייקים רובינשטיין בבג"ץ 4374/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל, פורסם בנבו, 27.03.2016, פיסקה מ"ח לפסק דינו, (והאסמכתאות שם):
"תחילה בקצירת האומר על שיקולי התחרות, שגם עליהם אין צורך להכביר מלים. חשיבות התחרות צוינה, זה מכבר, על-ידי השופט ברנזון, שקבע כי: "חופש ההתחרות עד גבול מסוים הוא עקרון חשוב ובתי-המשפט מצווים לקיימו ולעודדו עד כמה שאפשר" (ע"א 4/74 ברמן נ' משרד להובלת משאות פרדס חנה-כרכור, פ"ד כט(2) 718, 722-721 (1975)). בנוסף, ההגנה על התחרות החופשית התחזקה לאחר חקיקת חוק יסוד: חופש העיסוק .....היו שראו בשמירה על התחרות החופשית כמנגנון הכרעה דמוקרטי בקבלת החלטות חברתיות בתחום הכלכלי, כאשר שמירת כוחו של הצרכן להכריע בין אלטרנטיבות כלכליות מקנה לו, למעשה, כוח להשפיע ולהכריע גם בהכרעות כלכליות כלליות של החברה...ההגנה על התחרות החופשית עומדת גם ביסוד ההגנה על זכויות יסוד אחרות. כך, לדוגמה, אין לנתק בין חופש התחרות לבין חופש העיסוק...קיומו של מונופולין או היעדר זכות שווה לעסוק, פוגעת בחופש העיסוק...".
כן יפים דבריו של כב' השופט סלים ג'ובראן, באותו פסק דין (בפסקה 28 לפסק דינו):
"אין מחלוקת בדבר חשיבותם של שיקולי התחרות ועל מעמדם הרם בשיטה המשפטית בישראל. חוק ההגבלים העסקיים הוגדר זה מכבר בפסיקתו של בית משפט זה כ"'מגנא כרטא' של זכויות הצרכן והתחרות החופשית", וביחס לתחרות החופשית נקבע כי היא "אבן יסוד בכל שיטת משטר דמוקרטי"...עם זאת, חשוב להטעים, כי על אף שתחרות חופשית היא אינטרס ציבורי וכלי אינסטרומנטלי רב-
--- סוף עמוד 52 ---
מעלה לקידומן של תכליות חברתיות חשובות, היא אינה מהווה מטרה בפני עצמה. חשיבותה נגזרת מאותן תכליות אותן ביכולתה להשיג, וביניהן: הפחתת מחירים בשוק והגדלת הרווחה המצרפית; יצירת תמריצים לחדשנות והתייעלות; ביזור מוקדי ההכרעה החברתית; הגנה על חופש העיסוק; ויצירת הזדמנות שווה לכל אזרח להשתתף בשוק".
אמנם, חופש התחרות אינו מנוי בחוקי היסוד (ראו לעניין זה: מיכל שיצר-גל ומנחם פרלמן, הקדמה, בתוך: ניתוח משפטי וכלכלי של דיני ההגבלים העסקיים, כרך ראשון, 25 (בעריכת מיכל שיצר-גל ומנחם פרלמן, התשס"ח- 2008). עם זאת, ניתן לטעון כי חופש התחרות נגזר מחירות הפרט להגשמת האוטונומיה האישית שלו, ונובע מזכותו של האדם לכבודו, שכן התחרות החופשית מעניקה לצרכן את היכולת להכריע בין אלטרנטיבות כלכליות ובכך להשפיע על ההכרעות הכלכליות הכלליות בחברה (לעמדה זו ראו: אהרן ברק, פרשנות במשפט, כרך ג', פרשנות חוקתית, 422 (תשנ"ד)). דרך אחרת היא לראות את חופש התחרות כחלק מזכותו של האדם לחופש העיסוק, ומכאן שחופש התחרות זוכה להגנה מכוח חוק יסוד: חופש העיסוק (ראו והשוו: ע"א 239/92 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' יצחק משיח, פ"ד מח(2) 66 (1994); בג"ץ 28/94 בצלאל צרפתי נ' שר הבריאות, פ"ד מט(3) 804 (1995); בג"ץ 4915/00 רשת חברת תקשורת והפקות (1992) בע"מ נ' ממשלת ישראל, פ"ד נד(5) 451 (2000))..