יש לציין כי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מחייבות תיאום בין משרדי הממשלה לפני התקנה של תקנות חדשות. סעיף 11 להנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא "חקיקת משנה: נוהל והנחיות" עוסק בטיוטת תקנות. סעיף 11.2, שכותרתו "תיאום בין-משרדי כדרישה של מנהל תקין", מציין את החשיבות הציבורית של תיאום בין רשויות בהתקנת תקנות. התקנות חלות במקרים בהם חלה חובת היוועצות על פי חוק של שר אחד עם שר אחר לצורך הפעלת הסמכות להתקין תקנות במצבים שבהם יש חובה כאמור, או במצבים שבהם שר מעוניין להתייעץ עם גורמים נוגעים בדבר שלא על פי חובה שבחוק. אולם, אולם חובת התייעצות כאמור אינה חלה בהתייחס לסמכויות מנהליות אחרות, כגון פרשנות הרישיונות. היינו, הנחיות אלו אינן נותנות מענה למצבים שבהם אין בחוק חובת היוועצות או כשהסמכויות החופפות אינן סמכויות של התקנת תקנות אלא סמכויות מנהליות אחרות. ני סבורה כי אותו בסיס רעיוני העומד בבסיס הנחיה זו, עומד גם במצב של ביזור רגולטורי, וגם במקרה זה יש לקבוע ולו בהחיית היועמ"ש, חובת תיאום בין הגופים. במקרה שלפניי היועמ"ש לא הביא את המאסדרים לעמדה מוסכמת.
11.2 כללי ההכרעה במקרה של הבדלי גישות בין משרד התקשורת לממונה על התחרות
בתחום הסלולר גישות משרד התקשורת ורשות התחרות להסדרה היא שונה. עדי אייל במאמרו "המעגל לעולם חוזר: האם 'הכלכלה החדשה' תדרוש פתרונות ישנים בפיקוח על התקשורת הסלולרית?", מחקרי משפט כג', 629 (2007), עומד על הדברים (שם, בעמ' 632-630):
"בחיבור זה ארצה להתייחס לתחום אחד, שבו הטכנולוגיה משפיעה באופן ברור על המתח בין השאיפה לתחרות חופשית לבין הצורך בהסדרה מדינתית של הכלכלה: תחום התקשורת הסלולרית בישראל. על מנת למקד את הדיון עוד יותר, אבקש לבחון את המתח בין מעורבותה של רשות ההגבלים העסקיים בעידוד התחרות בתחום הסלולרי לבין הפיקוח הרגולטורי המופעל מטעם משרד התקשורת בסוגיית
--- סוף עמוד 58 ---
הסדרת דמי הקישורית. רשות ההגבלים מתמחה בפיקוח נקודתי על התנהגותם של מתחרים, כאשר האידיאולוגיה המנחה אותה היא שתחרות היא מנגנון יעיל ונכון לפעילותם של מרבית השווקים הכלכליים. ..... משרד התקשורת, לעומת זאת, פועל בעיקר בתפקיד רגולטורי של גורם מקצועי המפקח על פעילותו של שוק חשוב מבחינה חברתית - ורווי כשלי שוק מבחינה כלכלית. תחום הטלקומוניקציה (תקשורת מרחוק או טלקום להלן) מצוי היה בפיקוח מתמיד...בכל המקרים התאפיינה הטכנולוגיה בראשיתה ביתרונות לגודל, .... ולצורך בתשתית שקיומה מוגבל. אלה לא איפשרו תחרות ממשית, והממשלות הרלוונטיות ראו את תפקידן בפיקוח על המונופול הטבעי בהספקת השירות לציבור. עם השנים והצמיחה הכלכלית עלה הביקוש למוצרי התקשורת השונים (בדרך כלל, בד בבד עם חדשנות טכנולוגית שתרמה להוזלת הייצור), ותחרות מסוג זה או אחר הפכה להיות ישימה יותר. אצלנו בלטה דינמיקה זו במיוחד במעבר תחום הטלפוניה משירות שהממשלה מספקת לאזרחיה להקמת חברת ״בזק״ ממשלתית ולהליכי הפרטה מתמשכים של חלקים גדלים והולכים מפעילותה. שני הגופים העוסקים בנושא, הרשות להגבלים עסקיים ומשרד התקשורת, מייצגים ברמה העקרונית גישות שונות לפתרון אותה הבעיה. הטלקום הוא תחום סבוך הרווי באתגרים ליצירתה של תחרות חופשית ולשימורה, ובהיעדרה של זו פיקוח רגולטורי מסוים הוא הכרחי. ההתפתחויות האחרונות בתחום הסלולר הן מרתקות, מכיוון שהן מאפשרות מבט מקרוב על תהליך הכורך יחדיו חידושים טכנולוגיים, אשר מאפשרים תחרות בין ספקי שירות שונים, ושינויים רגולטוריים, המעידים על רצון ״לשחרר את הרסן״ ולעודד את התחרות. הנטייה לקראת הפרטה של תחום הטלקום מסתמכת לא רק על טכנולוגיה אלא גם על מגמה רחבה יותר של ספקנות בדבר יכולתה של רגולציה לשמר את המתח הנכון בין שמירת האינטרסים של הצרכנים, מחד גיסא, לבין פתחון מרחב פעולה מספק ליצרנים המתמודדים עם סביבה טכנולוגית משתנה, מאידך גיסא. במידה מסוימת מהווה תחום הסדרת הטלקום מראה להתרחשויות רחבות יותר של הקטנת תפקיד המדינה בהסדרת הכלכלה. ניכרת העדפה של התערבות ״כירורגית״ (דוגמת זו של הרשות להגבלים עסקיים), במקומות שבהם התערבות היא הכרחית, על רגולציה מתמשכת של פרטי הפעלה אינסופיים. ..."