ראו גם רע"א 7169/17 פלאפון תקשורת בע"מ נ' מירב פירט (פורסם בנבו, 03.02.2019), להלן: עניין פירט, פסקה 10 להחלטתה של כב' השופטת ענת ברון; עניין אי. אר. אם, פסקאות 27-28; ת"צ (מחוזי מרכז) 19619-06-15 אילה דנינו נ' 013 נטוויז'ן בע"מ (פס' 37-36, פורסם בנבו, 17.07.2018, להלן: עניין דנינו).
בעניין זליגמן קבע כב' המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר,כי יתקיים דיון נוסף בשאלה זו, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, אך זה טרם התקיים (דנ"א 4960/18 שולמית זליגמן נ' הפניקס חברה לביטוח, החלטה מיום 2.7.19).
לעניין התחשבות בעמדת המאסדר נקבע עוד נקבע כי ככלל לא יתערב בית המשפט בשיקול דעתו של הרגולטור ככלל, ובעניינים הדורשים רישיון בפרט, ואולם על החלטת הרגולטור לעמוד בכלל מבחני המשפט המנהלי, ואם לא כן - יוכל בית המשפט להתערב בה. כך, בהליך שנוהל כנגד שר התקשורת בעניין החברה לתועלת הציבור דחה בית המשפט העליון את עתירת המבקשת כנגד המשיב- שר התקשורת, וקבע כי החלטתו לדרוש מהעותרת להפסיק את שידורי הרדיו שהיא מפעילה – "רדיו כל השלום" – שידורים שנעשו ללא קבלת היתר כדין- הייתה בסמכות ולא חרגה ממתחם הסבירות של שיקול הדעת המינהלי, ואף לא נפל בקבלתה פגם מינהלי אחר.
כך נאמרו שם הדברים (בפסקה 18 לפסק דינו של כב' השופט (לימים המשנה לנשיאה, חנן מלצר):
--- סוף עמוד 66 ---
"במסגרת העתירה שלפנינו יש, איפוא, לבחון האם ההחלטה המינהלית התקבלה מתוקף סמכות המוקנית למשיב בחוק, או על פיו, בהליך ראוי והוגן, על בסיס תשתית ראייתית מספקת, ועל יסוד שיקולים ענייניים – ולא על יסוד שיקולים זרים, או שרירותיים. בנוסף, יש לבדוק האם ההחלטה המינהלית סבירה, הוגנת ומידתית, לגופה...כידוע, במסגרת הבחינה האמורה יימנע בית משפט זה, בדרך כלל, מלהתערב בהחלטות המתקבלות על ידי הרשות המינהלית המוסמכת, אשר בידיה מכלול הנתונים המקצועיים הרלוונטיים – ולא ישים עצמו בנעליה שלה. בנוסף, בחינת סבירותה של ההחלטה המינהלית תלויה, כידוע, בגבולותיו של "מתחם הסבירות". החלטה מינהלית תיחשב כלא-סבירה רק אם היא חורגת, באופן קיצוני, ממתחם הסבירות ...לא מיותר לציין כבר עתה כי בענייננו מדובר בהחלטה של גורם מפקח (רגולטור) בעניין הנתון תחת השגחתו, אשר דורש מקצועיות, ומעורבים בו שיקולים של מדיניות ציבורית-כלכלית, ושאלות של "צדק חלוקתי" ביחס למשאב ציבורי מוגבל. ... בהחלטות מינהליות כגון דא, המתייחסות לעניין הטעון רישיון – אשר אין לפרט זכות קנויה בו – מתחם שיקול הדעת המינהלי הוא, ככלל, רחב, וכפועל יוצא מכך "מתחם ההתערבות" השיפוטית בשיקול דעת זה הוא צר ונשמר למקרים חריגים, שבהם הרגולטור חרג באופן קיצוני מאמות המידה המשפטיות, או כאשר הפגיעה בפרט, או באינטרס הציבורי הכללי עליו מופקד הרגולטור – הינה מהותית..."