כיוון שמדובר באותו שוק, וברישיונות דומים ביותר, יש לפרשם באותו אופן. הכלל של הרמוניה חקיקתית (במקרה זה אסדרתית) ופרשנית, הוא אחד מכללי הפרשנות החשובים. כך, בע"א 3213/97 רמה נקר ואח' נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, פ"ד נג(4) 625, 634 (1999), נקבע כי:
--- סוף עמוד 80 ---
"ההנחה הבסיסית צריכה להיות, כי יש לקיים הרמוניה חקיקתית, באופן שהפירוש שיינתן לדבר חקיקה יישזר נאמנה עם רקמת החקיקה ויהא לגוף אחד, שלם, עמה".
השיקולים בדבר הרמוניה חקיקתית מצדיקים, ככלל, מתן פרשנות אחידה למונחים זהים באותו חוק עצמו ובחוק קרוב, אשר שניהם עוסקים באותה מאטרייה (בג"ץ 4886/06 עיריית באר שבע נ' שר הפנים, פורסם בנבו, 2007). לכל ביטוי, כך נקבע, יש משמעות מיוחדת בהקשר מסוים, לפי אותו הקשר, והמשמעות של אותו ביטוי עצמו עשויה להשתנות מהקשר להקשר, לפי הסביבה שבה הביטוי חי, לפי התכלית של החוק שבו הוא משובץ ולפי שיקולים פרשניים אחרים (ראו: ע"א 480/79 א' טרגר להשקעות ולבנין בע"מ נ' גובה המכס, ירושלים, פ"ד לה(2) 303, 306 (1981)).
בבג"ץ 1583/94 חי יוסף סרוסי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מט (3) 469, 475-474), עמדה על הדברים כב' השופטת טובה שטרסברג-כהן (שם, בעמ' 474-475):
"בשאלה, אם יש לתת למונח מסוים, בדברי חקיקה העוסקים באותו עניין, פרשנות זהה או דומה, והאם יש להגדיר מונח בדבר חקיקה בהגדרה כוללת ואחידה לכל המטרות, או אם יש לתת לו משמעות שונה בדברי חקיקה שונים לצרכים שונים ולמטרות שונות – יש פנים לכאן ולכאן... מחד גיסא, ראוי ורצוי ליצור אחידות בהגדרת מונח על-מנת למנוע מבוכה, אי-ודאות, שוני שיכול שייראה מלאכותי, ואולי אף שרירות... מאידך גיסא, אין להתעלם מכך שחוקים שונים מכוונים להגשמת תכליות שונות... בכל מקרה יש להתחקות אחר תכלית החוק ומטרתו ואחר הביטוי שנתן המחוקק לתכלית שאותה רצה להשיג באמצעות החוק על-מנת להגיע לפרשנותו הנכונה של מונח זה או אחר בו...".
הדברים סוכמו בהמשך בבג"ץ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד נא(2) 63 (1997) בפסקה 21 לפסק דינו של כב' השופט יצחק זמיר (שם נאמרו הדברים ביחס למונח "ארגון עובדים" המופיע בדברי חקיקה שונים):
"ארגון עובדים נזכר בשישים חיקוקים לערך, מהם העוסקים בארגוני עובדים באופן מרכזי ומהם העוסקים בהם באופן שולי. הנה, לדוגמה, רשימה מקרית של אחדים מרבים: חוק הסכמים קיבוציים; חוק יישוב סכסוכי עבודה; חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951; חוק מס מקביל, תשל"ג-1973; .......ברור לחלוטין כי כל אחד מחוקים אלה, וכך אף יתר החוקים העוסקים בארגוני עובדים, יש לו תכלית משלו, מיוחדת ושונה מן התכלית של חוקים אחרים. האם אין בכך כדי להשפיע על המשמעות של ארגון עובדים בחוקים אלה? ...אמנם ראוי לשאוף להרמוניה בפרשנות החקיקה. בהתאם לכך עדיף בדרך-כלל לתת פירוש אחד לביטוי אחד גם כשהוא מופיע בחוקים אחדים. פיצול האישיות, כך שאדם ייחשב "עובד" בהקשר אחד ולא ייחשב "עובד" בהקשר אחר, יוצר קושי רעיוני, שיכול להתפתח גם לקושי מעשי, הן מבחינתו של אותו אדם והן מבחינתם של אחרים. כדי להימנע מקושי זה, יש מקום להנחה פרשנית, אולי אף הנחה חזקה, כי אותו ביטוי המופיע בחוקים שונים מתפרש באותו מובן. הנחה זאת תופסת גם לגבי ארגון עובדים: הנחה פרשנית היא, כי ארגון הנחשב ארגון עובדים לצורך חוק אחד הוא ארגון עובדים גם לצורך חוקים אחרים, ובוודאי לצורך חוקים העוסקים באותו עניין או בעניינים דומים. אך אין זאת אלא הנחה פרשנית. ...ואם כך לגבי מושג המופיע בהקשרים שונים באותו חיקוק, קל וחומר כך לגבי מושג המופיע בהקשרים שונים בחיקוקים אחדים."