(הדגשות הוספו- מ' א' ג').
הנימוק השני להתרת גביית דמי ניהול שונים הינו לצורך הגברת התחרות בשוק הביטוח (שם, בפסקה 14):
"ההיסטוריה החקיקתית של חוק שירותים פיננסיים, ובכלל זה דו"ח ועדת בכר, לא כוללים כל אינדיקציה לכך שאחת מן הרפורמות שנדונו באותה עת נגעה להנהגתם של דמי ניהול אחידים לכלל העמיתים בקופות הגמל. למעשה, היפוכם של דברים הוא הנכון. הן דו"ח ועדת בכר והן הצעת החוק התבססו על הרציונאל של הגברת התחרות בשוק קופות הגמל, מתוך הנחה שכוחות השוק ויכולת המיקוח של העמיתים, לצד שימוש בכללים רגולטוריים שיקבעו מהו השיעור המקסימאלי של דמי הניהול שאותו רשאיות קופות הגמל לגבות, יביאו לכך שבסופו של יום דמי הניהול שייגבו יהיו אופטימאליים."
(הדגשות הוספו- מ' א' ג').
הנימוק השלישי, היפה אף לענייננו, הינו כי גביית דמי ניהול משתנים לא זו בלבד שאינה פוגעת בעמיתים להם לא ניתנה הנחה בדמי הניהול, אלא שלא בהכרח נוצר מצב של "זה נהנה וזה חסר" (שם, בפסקה 15):
"חשוב לשים לב לכך שדמי ניהול מופחתים הניתנים לחלק מן העמיתים אינם באים בהכרח על חשבונם של עמיתים אחרים. אכן, לכאורה דמי ניהול אלה נגרעים מן הרווח של החברה המנהלת, אולם סך רווחיה של החברה אף עשוי לעלות במקרה שבו היא מצליחה בגיוס עמיתים חדשים, ומנהלת נכסים פיננסיים בהיקף גדול. על כן, בעוד שהנחתו של העותר הייתה שאם זה נהנה – זה חסר, הלכה למעשה, מצב הדברים יכול להיות מורכב יותר, ולהשתנות בהתאם לנסיבות. במלים אחרות, היחס בין ההפחתה בדמי הניהול לחלק מן העמיתים להעלאתם או אי-הפחתתם לאחרים אינו ישיר ואינו הכרחי. לפיכך, שוויון בתשלום דמי הניהול לא יביא בהכרח להפחתתם והוא אף עלול לפגוע בתחרות בין קופות הגמל.".
הנה כי כן, במצב זה בו לא הוכח כי זה נהנה וזה חסר, ולא הוכח כי גביית דמי ניהול משתנים באה בהכרח על חשבון גבם של העמיתים אשר לא קיבלו את אותה הנחה על דמי שימוש- נדחתה טענת ההפליה.
מפסק הדין בעניין הדר, ניתן ללמוד לענייננו, כי לאור עיקרון התחרות, ככל שיוכח כי הלקוחות החדשים והלקוחות המתמקחים מעודדים תחרות, ולא פוגעים בה, הרי שניתן לראות בהם סוג לקוחות אשר מותר להבחין ביניהם לבין אחרים, על דרך של הפליית מחירים.
13.3 חוות דעת המומחים תומכות בעמדת המשיבות
המומחים מטעם המשיבות הגישו שתי חוות דעת שהגיעו באופן עצמאי לאותה מסקנה אליה הגיעה מועצת הכבלים והלווין, בהתבסס על עמדת רשות התחרות וחוות דעת כלכליות נוספות. המבקשים לא הגישו חוות דעת דומות מטעמם, ובחרו להתבסס על עמדת משרד התקשורת, שנדחתה כיוון שלא הייתה מבוססת כנדרש.