9. לשיטת המשיב, דין טענת השיהוי שהועלתה להידחות (ר' בהרחבה סעיפים 109–116). כך אף לדבריו טענות המבקשים בדבר העדר יריבות או העדר עילה, הן טענות מופרכות הנסתמכות על פרשנות מטעה של מסמך ההבנות (ר' בהרחבה סעיפים 117–123). עוד התייחס המשיב לטענת המבקש 2 בקשר עם התביעה למתן חשבונות, ולדבריו בינו לבין המבקש 2 שררה מערכת יחסים של שותפות (ר' בהרחבה סעיפים 124–126). המשיב אף התייחס לטענת המבקש 2 בדבר מעשה בית דין ולטענת המבקש בדבר שימוש לרעה בהליכי משפט (ר' בהרחבה סעיפים 127–128 וסעיפים 129–130 בהתאמה).
--- סוף עמוד 4 ---
תגובת המבקש
10. המבקש בתגובתו בדעה כי המשיב בתשובתו מתעלם מטענותיו ומעובדות יסוד שאינן שנויות במחלוקת. לדבריו, לא נמצא בתשובת המשיב מענה כלשהו לכך שלפי עדויותיו שלו בבתי המשפט, כל העובדות שלטענתו מזכות אותו בקבלת עמלה מהמבקש בגין עסקת מובילטל היו ידועות לו לכל המאוחר בשנת 2002. לשיטת המבקש, טענות המשיב אף אינן מתיישבות עם עדותו בבית המשפט המחוזי במסגרת בש"א 22193/01 מיום 8.4.02 (נספח 9 לבקשה). המבקש שב על טענתו כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף מחמת התיישנות,וכן לפי שהיא נגועה בשיהוי קיצוני עקב כך שהמשיב נהג בחוסר תום לב בשים לב אף למסמך ההבנות מיום 25.4.01 (ר' בהרחבה סעיפים 1–15).
11. במסגרת סעיפים 17–22 סקר המבקש את המסגרת המשפטית הנוגעת לטענת התיישנות המועלית כטענת סף. בגדרי סעיפים 23–27 התייחס לקיומה של התיישנות בפועל בענייננו ובמסגרת סעיפים 28–66 התייחס לאי־תחולתו של החריג המוסדר בסעיף 8 לחוק ההתיישנות ולדבריו כל העובדות המהוות את עילת התביעה היו בידי המשיב עוד לפני חודש מרץ 2008. באשר לחריג הקבוע בסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, הרחיב המבקש במסגרת סעיפים 67–73, ולעניין החריג הקבוע בסעיף 7 לחוק ההתיישנות פירט עמדתו בסעיפים 74–84. באשר לטענת השיהוי, זו קיבלה התייחסות המבקש במסגרת סעיפים 85–106. המבקש חזר על טענתו כי קיים חוסר תום לב בהגשת התביעה (ר' סעיפים 107–109) וכי לא קיימת יריבות בינו לבין המשיב (ר' סעיפים 111–114).
תגובת המבקש 2
12. המבקש 2 בדעה כי עיון בתגובת המשיב מלמד שהוא עושה הכול על מנת להסיט את הדיון למחוזות לא קשורים על מנת להעלים את העובדה הפשוטה כי הוא התקשר במסמך ההבנות שנכרת בינו לבין המבקש 2 ביום 25.4.01, אשר קובע מפורשות כי הוא – המשיב – אינו זכאי לכספים מהמבקש, ומכאן כי תביעתו נגד המבקש 2 אין לה על מה שתסמוך (ר' סעיפים 1–8). כן נטען על ידי המבקש 2 כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף בהעדר עילה ומפאת מעשה בית דין (ר' בהרחבה פרק ב לבקשה, סעיפים 17–31).