118. על פניו, אין בין תביעת זאבי לעיל לבין הסעד הכספי הנתבע בתיק זה על ידי המשיב מהמבקש 2 ולא כלום. המשיב תובע בתיק זה את הסכומים להם זכאי המבקש 2 על פי סיכום עם המבקש (צ'רנוי), לרבות מחצית מכל סכום ששולם למבקש 2 על ידי צ'רנוי בעבור פועלם המשותף של המבקש 2 ושל המשיב ובהתאם למערכת ההסכמית שהייתה ביניהם. מה בין תביעה זו – סעד זה – לבין הכספים שחויב זאבי לשלם למבקש 2 – למשיב הפתרונים. ההליך בתיק אף טרם הסתיים בפסק דין חלוט (ר' נספח 22 לכתב התביעה).
119. סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין קובע:
89. לענין תקופת התיישנות בתובענות על עוולות - "היום שנולדה עילת התובענה" הוא אחד מאלה:
(...)
(2) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע – היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק.
120. הסעיף עוסק ב"כלל הגילוי" היוצר הסדר מיוחד לתחילת מרוץ ההתיישנות לגבי עוולות בנזיקין שהנזק הוא מרכיב חיוני בהם. משמעות הוראה זו היא כי בעוולה שבה נכלל נזק בין יסודות העוולה, יחל מרוץ ההתיישנות עם גילוי הנזק ולאו דוקא במועד התרחשותו, במגבלה של 10 שנים לצורך הגשת התביעה ממועד התרחשות הנזק. תכליתה של הוראה זו היא "להושיט עזרה לתובע באותם מקרים בהם נגרם לו נזק סמוי שסימניו מופיעים רק מאוחר יותר" (ר' ע"א 74/60 נמר נ' שירותי נמל מאוחדים, פ"ד טו 255, 260).
121. הפסיקה קבעה כי תכליתו של ההסדר הקבוע בסעיף 89(2) האמור, מחייבת לפרשו כמי ש"מניח כי ההגנה הניתנת לתובע שגילה במאוחר את עובדת קיומו של נזק המהווה חלק מעילת התביעה נפרשת על מי שלא התרשל בגילוי, ונקט באמצעים סבירים כדי לגלות עובדות שהיו קיימות ב"כח" ביחס לנזק". סעיף 89(2) מחיל על התובע סטנדרט גילוי אובייקטיבי "המחייב מאמץ סביר מצידו לגילוי העובדות". לפיכך הלכה היא כי " כדי לבסס טענה של גילוי מאוחר
--- סוף עמוד 37 ---
לצורך השעיית מרוץ ההתיישנות על-פי סעיף 89(2) לפקודה, התובע נדרש להראות כי הוא נקט באמצעים סבירים כדי לעמוד על טיב הנזק, שהוא טוען לגילויו המאוחר, ואם לא עשה כן, מירוץ ההתיישנות יחל מן המועד שבו העובדות בעניין הנזק היו ב"ידיעתו בכוח" (ר' ע"א 2206/08 סיגמן נ' דובק, (פורסם בנבו, 11.7.10) פיסקאות 16–22; פרשת גיא-ליפל לעיל; חבקין, התיישנות בעמודים 301–302, 305–306).