131. פסק הבורר, עניינו בין היתר בטענות המבקש 2 כי המבקש הפר כלפיו התחייבויות כדלקמן:
א. לשלם לו סכום השווה ל־2% מהמחיר בו תימכר חברת מובילטל בגין טיפולו בעסקה למכירתה.
--- סוף עמוד 39 ---
ב. להעניק לו בגין כהונתו כיו"ר דירקטוריון פעיל מטעמו בחברת מובילטל במשך כשנה וחצי 5% לפחות מתוך 10% ממניות החברה שהובטחו למנהליה במקרה בו היא תימכר לצד שלישי.
(ר' סעיף 9 לפסק).
132. ביחס לתביעה מושא ס"ק א לעיל, מצא הבורר לדחות את תביעת המבקש 2 (ר' סעיפים 10–30 לפסק); ביחס לתביעה מושא ס"ק ב לעיל, מצא הבורר לחייב את המבקש לשלם למבקש 2 עבור מאמציו המיוחדים בעניין מובילטל בונוס בסכום של 8 מיליון דולר (ר' סעיפים 31–61).
133. לא מצאתי ממש בטענת המשיב כי המבקשים מנועים מלהעלות טענת התיישנות כנגדו נוכח הליך הבוררות. הטענה נטענה בעלמא, ללא ביסוס משפטי הולם. משנמצא כי עילת התביעה של המשיב התיישנה טרם שניתן פסק הבורר, הרי שהליך הבוררות אינו יכול להחיות את זכות התביעה, קל וחומר שאינו יכול למנוע מהמבקשים (הנתבעים) מלהעלות את טיעון ההתיישנות כנגד התובענה בהזדמנות הראשונה. זכותם של המבקשים, במערכת היחסים שביניהם, להסכים שלא להעלות טענת התיישנות (ככל שעומדת להם טענה שכזו, האחד כלפי משנהו), אך אין בכך כדי "ליצור" לתובע עילת תביעה חפה מהתיישנות.
השתק שיפוטי – טענה הפוכה בהליך אחר
134. נזכיר בקצרה את שפורט לעיל בהרחבה:
א. בתצהיר עדותו של המשיב, אשר תמך את התנגדותו לביצוע שטר (נספח 6 לבקשה), נטען בין היתר כי סוכם בין המשיב לבין המבקש 2 שהסך של 1.5 מיליון דולר "ייחשב כהלוואה כל עוד לא יצאה עסקת מובילטל לפועל ויוחזר רק במידה שעסקת מובילטל לא תמומש, ובמידה שעסקת מובילטל תמומש יהווה סכום זה חלק מהמקדמה עבור התמורה בגין זכותנו בעסקה" (שם, סעיף 12). לדברי המשיב, מובן שלהתגבשות עסקת מובילטל "חשיבות מכרעת בענייננו שכן התגבשותה מהווה תנאי המונע למעשה את זכותה של המשיבה לממש את השיקים" (שם, סעיף 28).
ב. בסיכומים מטעם המבקש נטען בין היתר כי השיק השלישי ניתן לביטחון והוא אמור להיות מוצג לפירעון או להיפרע "רק במקרה שעסקת מכירת מובילטל לא תצא לפועל, דבר שלא אירע – העסקה יצאה לפועל והתממשה", ומכאן ש"המבקש לא רק שלא צריך לפרוע את השיק אלא עליו לקבל מהמחזיק ושותפו סכום כסף נכבד נוסף" (שם, סעיף 2ב).
ג. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת י' שיצר) בהחלטתו בהתנגדות התייחס לטענת הקיזוז שהעלה המשיב, באומרו כי זה "טען כי במידה ויימצא חייב כלפי המשיבה, הוא זכאי לקזז מהחוב הנטען סכומים שונים, בגין הכספים המגיעים לו מצ'רנוי, בתור עמלת תיווך בגין העסקה" (ר' סעיף 14 להחלטה בבש"א 22193/01).