טענות הצדדים
7. הערעור שלפנינו נסב אפוא על השאלה אם ראוי היה לדחות את התביעה על הסף. טענתה העיקרית של המערערת היא כי "מכתב הקיבוץ" מהווה הוכחה ניצחת לקיומן של הטעיה ותרמית, ובנסיבות אלה אין להעניק לכתב הוויתור תוקף שיוצר חסימה הרמטית של הגישה לערכאות. בפיה של המערערת מספר טענות נוספות: ראשית, פסק הדין בתביעת לוגי אינו מקים השתק פלוגתא לעניין התביעה הנוכחית. שנית, כתב ויתור אינו יכול לחול על טענה להטעיה בשלב המשא ומתן לחתימה על כתב הוויתור. בנוסף, נטען כי בניגוד לסדרי הדין ותוך סטיה מהחלטות קודמות בהליך, בית המשפט קבע ממצאים עובדתיים במסגרת הליך של סילוק על הסף, ללא דיון עובדתי וללא שניתנה למערערת הזדמנות לפרוש את ראיותיה, מה גם שהממצאים שגויים לגופם.
8. המשיב טען כי במסגרת הסכם הפשרה הוא העביר למערערת עשרות מליוני שקלים לפנים משורת הדין, רק כדי להבטיח את סיום המחלוקות, ואילו המערערת נהגה בחוסר תום לב בכך שהגישה את התביעה, בניגוד להתחייבותה בכתב הוויתור. לטענת המשיב, "שאלת תוקפו ותחולתו של כתב הוויתור כבר הוכרעה" בתביעת לוגי, ואף אם הטענה לא עלתה בהליך הקודם, המערערת היתה צריכה להעלות אותה שם ולפיכך היא מושתקת כיום וחל השתק פלוגתא בנושא. המשיב הדגיש כי ניהול התדיינות משפטית ביחס לכל טענה של המערערת יסכל את תכליתו של כתב הוויתור, אשר מעוצב ומנוסח באופן שנועד למנוע הליכים נוספים מכל סוג שהוא. לגופו של עניין נטען כי המערערת ניהלה משא ומתן ממושך כשהיא מלווה על-ידי אנשי מקצוע, ומבחינה עובדתית המשיב לא הטעה אותה. טענה נוספת היא כי לכל היותר, המערערת רשאית לבקש ביטול כולל של הסדר הפשרה מחמת הטעיה, ואין אפשרות להחריג מן ההסכם עילת תביעה ספציפית.
השתק פלוגתא
9. בית המשפט קמא הגיע למסקנה כי "חל השתק פלוגתא ביחס לטענות הנוגעות לתוקפו ולתחולתו של כתב הוויתור, לרבות בנוגע לטענת ההטעיה". בפסק הדין נאמר:
"משנקבע בפסק הדין בעניין לוגי כי תחולתו של כתב הוויתור היא רחבה וגורפת וכי הוא כולל למעשה את כל עילות התביעה שבין התובעת לנתבע, וכן כי הוא תקף, טענה כי כתב הוויתור אינו חל על התביעה דנן עומדת בניגוד לקביעה זו. [...] גם בעניין לוגי העלתה התובעת טענות בקשר להסתרת פרטים, מצג מטעה, הטעיה, מרמה ותרמית מצדו של התובע, אגב החתימה על הסדר הפשרה וכתב הוויתור. [...] הפלוגתא שהוכרעה בהליך הקודם נוגעת לתוקפו ותחולתו של כתב הוויתור, במסגרת היחסים בין התובעת לנתבע. והנה, גם בהליך דנן, טוענת התובעת לאי תוקפו ותחולתו של כתב הוויתור על עילות תביעה נגד הנתבע, וכן לאי תחולה הנובעת מההטעיה בנוגע לפרויקט גליל ים. מדובר באותה פלוגתא" (פסקה 40; ההדגשה במקור).