כמו כן, שבים המבקשים על טענתם כי יש לסלק את בקשת המפרק על הסף מחמת שיהוי בהגשתה, וזאת, כנטען, בהיעדר כל ראיה מצד המפרק לכך שהעיכוב בהגשת הבקשה אינו רובץ לפתחו. בתוך כך, מציינים המבקשים כי נגרם להם נזק ראייתי משמעותי נוכח השתהותו זו של המפרק. עוד טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא קבע כי אין מקום להידרש לבקשת המפרק כל עוד תביעות החוב שהגישו טרם נבדקו על-ידו, שכן ביצוע בדיקה כאמור היה מייתר לטענתם את הצורך בניהול הליך משפטי נגדם. עוד נטען בהקשר זה כי הימנעות המפרק מבדיקת תביעות החוב אינה מתיישבת עם סעיף 374 לפקודת החברות, מכוחו הוגשה בקשת המפרק, אשר מטרתו לאפשר למפרק לנקוט בהליך מהיר ויעיל.
8. בתשובתו סומך המפרק ידיו על החלטת בית המשפט המחוזי, וטוען, בין היתר, כי כל עוד לא מונה מפרק לחברה הרי שלא ניתן לייחס לה ידיעה בדבר מעשיהם ומחדליהם של נושאי המשרה בה שהתנהלותם היא-היא אשר הקימה את עילת התביעה. משכך, נטען כי מרוץ ההתיישנות החל, לכל המוקדם, במועד מינוי המפרק לחברה. בתוך כך, טוען המפרק כי יש לדחות את טענת המבקשים לפיה הלכת מרכז הארגזים אינה חלה בענייננו, שכן, בהיעדר ידיעה של גורם אחר בחברה לבד מנושאי המשרה (הם הנתבעים בענייננו) על אודות עילת התביעה קודם להליך הפירוק, יש לקבוע כי מרוץ ההתיישנות כלל לא החל, וזאת אף אם המעשים המקימים את עילת התביעה התרחשו למעלה משבע שנים טרם כניסת החברה לפירוק. אשר לטענת השיהוי, טוען המפרק כי העיכוב רובץ כולו לפתחם של המבקשים, נוכח חוסר שיתוף הפעולה המתמשך מצדם עם בעלי התפקיד במסגרת ההליך הנדרש לבירור עילת התביעה שבענייננו. כמו כן, טוען המפרק כי אין כל בסיס משפטי לטענת המבקשים לפיה לא ניתן להגיש תובענה לפי סעיפים 374-373 לפקודת החברות כל עוד טרם הוכרעו תביעות החוב.
9. כונס הנכסים הרשמי, הוא המשיב 2 (להלן: הכנ"ר), מצטרף בתשובתו לטענות המפרק, וטוען כי צמצום תחולתה של הלכת מרכז הארגזים אך למקרים שבהם במועד הפירוק טרם חלפו שבע שנים מן המועד שבו נולדה עילת התביעה – מנוגד להצדקה המונחת ביסוד ההלכה האמורה, אשר נועדה לאפשר למפרק להתמודד עם בעיית הנציג המתעוררת כאשר נושאי המשרה נגועים בעניין אישי הנוגד את טובת החברה. משכך, לטענת הכנ"ר, כל עוד לא מונה מפרק אשר ביכולתו האפקטיבית להגיש תביעה נגד נושאי המשרה בחברה, הרי שאין נפקות לכך שחלפו שבע שנים ממועד הולדתה של עילת התביעה נגדם, ואין לקבוע כי זו התיישנה. עוד מבהיר הכנ"ר כי משהמבקשים לא סיפקו למפרק את המסמכים הדרושים לו, הרי שאי-בדיקת תביעות החוב בתיק הפירוק אינה נובעת ממחדליו של המפרק, אשר פעל בהתאם לנהלי הכנ"ר, הקובעים בין היתר נסיבות לפטור בעל תפקיד מבדיקת תביעות החוב. מכל מקום, נטען כי האפשרות להגשת תובענה לפי סעיפים 374-373 לפקודת החברות אינה כרוכה בבדיקת תביעות החוב בתיק הפירוק. כמו כן, לעניין טענת השיהוי, טוען הכנ"ר כי זו נגועה בחוסר תום לב מובהק מצד המבקשים, אשר הם שהביאו בהתנהלותם לעיכוב משמעותי בהליך.