תיאום מכרזים בין מתחרים הוא עבירה על חוק התחרות הכלכלית וקבלת דבר במרמה

בעל מניות ומנהל בחברה שעסקה בתחום של אספקת מדי מים ביצע 15 עבירות של תיאום מכרזים מול מתחרים. כך, למשל, הגיע להסכמה עם חברה מתחרה לפיה היא לא תתנגד לקבלת ערעור שהגישה החברה לבית המשפט העליון על עתירה מנהלית לביטול מכרז, בו זכתה החברה המתחרה ובתמורה תימנע החברה מלהתמודד במכרז של עיריית תל אביב או שתתמודד במחיר שיוסכם בין שני המתחרים ויהיה גבוה מהמחיר שהמתחרה יציע. במכרז אחר, של עירית חיפה, סוכם שהחברה תרכוש ממתחרה אחר מדי מים ובתמורה המתחרה לא יתמודד במכרז. אחת הסיבות שציין המנהל כסיבה בעטיה בוצע התיאום היה שמדובר היה בחברות קטנות וללא התיאום לא יכלו להתמודד מול מי ששלט בשוק.
בית המשפט קיבל הסדר טיעון להרשעה בעבירות פליליות על חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 ובעבירות של קבלת דבר במרמה. אין משמעות לעובדה שהמנהל קיבל את ניהול החברה כאשר כבר התקיים בה נוהל של תיאום מכרזים, מכיוון שהאחריות היא על מנהל החברה גם אם לא ידע שהוא עובר על החוק. בעוד שעל המנהלים האחרים בחברה ועל מנהלי החברות המתחרות הוטלו קנסות של כ200,000 ש"ח בממוצע, על המנהל הוטל קנס של 275,000 ש"ח בנוסף למאסר של כ3 חודשים.