חברה ביקשה לקזז סכומי תמלוגים שנגבו ביתר מתמלוגים עתידיים לרשות מקרקעי ישראל. זאת בשים לב לכך שעילת התביעה לגביית יתר התיישנה ורשות מקרקעי ישראל ידעה שלטענת החברה התגמולים נגבו ממנה ביתר.
בית המשפט קבע, כי ניתן לברר את טענת החברה לעניין קיזוז הואיל ורשות מקרקעי ישראל ידעה כי סוגיית התגמול נותרה פתוחה מבחינת החברה לאורך כל אותן שנים. זכות הקיזוז הינה זכות מהותית המאפשרת לבעל חוב לממש את זכותו ללא צורך בבית משפט. ההתיישנות אמנם מונעת מבית המשפט מלדון בזכות התביעה שהתיישנה וליתן סעד לנפגע, אך אין בהתיישנות כשלעצמה בכדי לבטל את הזכות עצמה. משכך, בעל זכות שעילת תביעתו התיישנה זכאי באמצעות קיזוז לממש את זכותו, אלא שיש לאפשר זאת במקרים חריגים כגון כאשר היה ברור לצד שכנגד כי בעל הזכות לא ויתר על זכותו וצפויה להתקיים התדיינות ביניהם. כאן, מדובר במי שטענה שנגבו ממנה כספים ביתר ואשר לאורך השנים לא ויתרה על זכותה ואף העבירה נתונים בנושא לרשות מקרקעי ישראל במסגרת תביעה דומה של צד ג'. משכך, היה צריך להיות ברור לרשות מקרקעי ישראל כי היא לא ויתרה על טענותיה בעניין" ולכן, מן הראוי לאפשר לה להעלות את טענת הקיזוז גם שעה שעילת התביעה התיישנה.