נכתב על ידי

דורון אפיק, עו"ד

כשבנק לאומי חושף מידע בנקאי סודי, על התעמרות בנק בקשישים ועל ייפוי כוח מתמשך

05 ספטמבר 2020
הדפסה
PDF

אין חולק, שהסודיות הבנקאית היא אחד מאושיות המערכת הבנקאית. והרי, איזה לקוח יסכים להפקיד כסף בחשבון בנק, כאשר קיים סיכון שהבנק יגלה לאחרים כמה כסף יש ללקוח בחשבון? אבל האם הסודיות הבנקאית חלה על בנק כאשר הבנק מקבל צו עיקול על השם של הלקוח (אך לא על אף חשבון של הלקוח שמתנהל אצלו) ? בית המשפט המחוזי בתל אביב סבור שכן ובפסק דין מיום 03.09.2020 אף הבהיר שבנק לאומי לא רשאי היה למסור לגרושתו של לקוח מידע פרטי על תוכן החשבון של הוריו הקשישים ולא קיבל את עמדת בנק לאומי, לפיה מרגע שיש צו עיקול, הסודיות הבנקאית בטלה, גם כלפי זוג בני 83 ו-86 שכלל לא קשורים לצו העיקול. ()
בית המשפט העליון של ישראל קבע עוד בשנת 1993, כי הסודיות הבנקאית נועדה למנוע מצב בו מידע על פעולותיו הכספיות ומצבו הכלכלי של הלקוח יהפכו לנחלת הכלל והדגיש, שהמערכת הבנקאית כולה מושתתת על יחסי אמון וחובת הסודיות. קיימים מקרים בהם בנק יוכל להיות מחויב לגלות מידע שרלוונטי לתיק משפטי של הלקוח, אך במקרים חריגים ורק במקרים נדירים ביותר ניתן לחשוף מידע השייך למי שאינו צד לתיק משפטי בו מתבקש גילוי המידע. אך מה קורה כאשר בנק מקבל צו עיקול שאינו ברור לו, האם במקרה כזה רשאי הבנק פשוט לחשוף כל מידע? זו הייתה עמדת בנק לאומי, אולם בית המשפט המחוזי בתל אביב לא הסכים לה, לשון המעטה.
במסגרת סכסוך גירושין פתחה גרושתו של לקוח של בנק לאומי (בנם של הקשישים) הליך הוצאה לפועל ואף הצליחה לשכנע את רשמת ההוצאה לפועל להפיק צו עיקול עוד בטרם הגרוש שלה ידע על כך שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל. בית המשפט המחוזי מאוחר יותר קיבל את הערעור על פסק הדין שהיה הבסיס לתיק ההוצאה לפועל והגרושה אף נדרשה להשיב כספים, אולם פרט זה פחות מהותי לענייננו. הבן היה רשום משך עשרות שנים כבעלים נוסף בחשבון של הוריו המבוגרים, למקרה חירום, עוד מהתקופה בה לא ניתן היה להגיע לתוצאה דומה באמצעות ייפוי כוח מתמשך, ויום אחד גילה (ממסמכים שהגישה גרושתו לבית המשפט) שלא רק שהבנק הטיל עיקול על החשבון של הוריו, אלא שבנק לאומי אף שלח לגרושתו מידע על תוכן החשבון. בנק לאומי שלח בתחילה מכתב בו התנצל על הטעות אך הבהיר שאינו אחראי מכיוון שתוך חודשיים הסיר את העיקול ולכן לא נגרם נזק. מאוחר יותר טען הבנק, במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי, כי הסודיות הבנקאית כלל לא חלה מרגע שקיים הליך בו מעורב לקוח.
בית המשפט המחוזי לא רק שקבע, כי בנק לאומי לא רשאי היה למסור מידע סודי על החשבון, אלא שבמקרה שצו עיקול אינו ברור הבנק נדרש לפנות ולבקש הבהרות ולחלופין לפנות לבעל החשבון למתן הבהרה או יידוע מקדים. כך, בנק לאומי פעל באופן בלתי סביר וצריך לפצות את הלקוחות שלו.
באופן תמוה בית המשפט פסק נגד בנק לאומי סכום נמוך ביותר של 25,000 ₪ פיצוי והחזר הוצאות משפטיות – סכום שאינו מתקרב לעלויות המשפטיות של ניהול תיק וכך יצר תמריץ לבנקים אחרים לפעול כמו בנק לאומי ולא רק להתעלם מהסודיות הבנקאית אלא גם להתעמר בזוג לקוחות בני 83 ו-86 שניהלו אצלו חשבון במשך עשרות רבות של שנים. עם זאת, בעידן האינטרנט לאמירות הברורות של בית המשפט נגד התנהלותו של בנק לאומי קיימת חשיבות גבוה, כדי להזכיר שוב לבנק לאומי בפרט, אך גם לבנקים אחרים את החשיבות של הסודיות הבנקאית.
ואיזה לקח רצוי לציבור הרחב ללמוד מהפרשה, מעבר לשאלה, שכל אחד צריך לשאול את עצמו, האם לנהל חשבון בבנק כזה? בנק לאומי חשף מידע על חשבון פרטי של שני אנשים קשישים מכיוון שהוטל עיקול על שמו של בנם, אשר היה רשום כבעלים נוסף בחשבון, למקרה חירום. החל משנת 2016 מאפשר החוק הישראלי יצירת ייפוי כוח מתמשך, שמונע הצורך להירשם כבעלים נוסף וחשוב לגשת לעורך דין בעל ניסיון רב שנים בתחום המסחרי ובעל הכשרה בתחום כדי לסייע בניסוח מסמך חשוב זה. (+)

() ע"א 35516-04-20 אפיק ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, 03.09.2020 – https://he.afiklaw.com/caselaw/11186
(+) לקריאה נוספת: "ייפוי כוח מתמשך – מטריה משפטית ליום ערפל" (אפיק משפטי 279 27.03.2019) – https://he.afiklaw.com/articles/a279