מלאכת ההתחקות אחר מצבו הקוגניטיבי של אדם בנקודת זמן מסוימת בעבר היא מורכבת, ומעצם טיבה ניזונה בעיקר מפרשנות של ראיות ומסמכים רפואיים קיימים. בחינה מעין זו דורשת ידע, ניסיון ומקצועיות בתחום הרפואה – לצורך ניתוח תוכנם של המסמכים הרפואיים ועל מנת לקבוע איזו משמעות יש לייחס להם (ראו: ע"א 8023/16 ארביב אור נ' פנטופט ג'נאח, פסקה 11 (20.8.2019)). בענייננו, נערכו למשיבה לאורך השנים לא מעט בדיקות רפואיות; וכל אחד מהצדדים ביקש לרתום את ממצאיהן לתמיכה בטענותיו. בנסיבות אלה, מינה בית המשפט המחוזי בהסכמה מומחה מטעמו על מנת שיבחן את הדברים לעומק. פרופ' מלמד (המומחה שמונה), לאחר שניתח את המסמכים הרפואיים, הגיע כאמור לכלל מסקנה כי ישנה סבירות של מעל 50% כי המשיבה לא הייתה כשירה להתקשר בהסכמים; בית המשפט המחוזי מצא לאמץ חוות דעת זו, ואינני רואה כל מקום לשנות מכך. זאת משעה שבית המשפט המחוזי סמך את מסקנתו על התרשמות ישירה מעדותו של פרופ' מלמד ועל היות חוות דעתו "מקצועית ומעמיקה"; ולאחר דיון מפורט שהקדיש לנושא ראה בית המשפט לבכר את חוות הדעת של פרופ' מלמד על פני ממצאי הבדיקה של ד"ר גורביץ שנערכה בחודש פברואר 2013; ועשה כן תוך שנתן דעתו לשלל הטענות שהעלו המערערים כלפי המומחה וחוות הדעת. ויצוין כי ההכרעה בדבר מצבה הקוגניטיבי של המשיבה נשענת על ראיות נוספות, מהן עולה כי החל משנת 2010 התקיים אצל המשיבה דפוס חוזר של התנהגות שלפיו היא מבצעת פעולה, לאחר מכן שוכחת שהיא ביצעה אותה או איננה מבינה את השלכותיה, ואז מבקשת לבטלה – ויש בכך משום חיזוק למסקנה שבמועד החתימה על ההסכמים כושר השיפוט של המשיבה היה לקוי.
למעלה מן הצורך, יוער לעניין הקביעה שיש להעדיף את חוות הדעת של פרופ' מלמד, כי הגיונה של העדפה זו בצידה, בהינתן שהבדיקה של ד"ר גורביץ נערכה בלא שהוצגה לו ההיסטוריה הרפואית הרלוונטית של המשיבה, ובמיוחד לנוכח הפערים המשמעותיים שנתגלו בין ממצאי הבדיקה מחודש פברואר 2013 לממצאי הבדיקה מחודש יולי 2013 – קשיים שלא ניתן להם מענה ראוי במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי, בין היתר מאחר שהמערערים בחרו שלא לזמן את ד"ר גורביץ לעדות. ויצוין בהקשר זה, כי טענת המערערים שבית המשפט המחוזי מנע מהם לזמן את ד"ר גורביץ לעדות נטענה בעלמא, בלא שהוצגו תימוכין לכך שהמערערים אמנם ביקשו לעשות כן ובית המשפט המחוזי דחה את בקשתם. עוד ייאמר, מנקודת מבט כללית, כי הבדיקה שערך ד"ר גורביץ בחודש פברואר 2013 היא אחת מיני בדיקות רבות שנערכו למשיבה לאורך השנים, ולכן בכל מקרה נראה כי לא היה מקום ליתן לה משקל בלעדי ומכריע; ובדין נקבע שיש לבחון אותה באופן מדוקדק ומקצועי, בראי יתר הבדיקות שנערכו למשיבה.