- הצוואה אינה יוצרת העדפה לתובעת בלבד אלא גם לנתבעת 3 אשר יורשת את דירת המגורים של המנוח, נכס נכבד מתוך העזבון.
- עו"ד ח' והעדה לצוואה הינם עדים אובייקטיבים אשר אינם מושפעים בצורה כזו או אחרת מתוצאות ההליך. עדותם של שני העדים הינה מכרעת לשאלת כשרותו של המנוח להבין את משמעות עשיית הצוואה ונסיבות עריכת הצוואה. המתנגדים לא הצליחו למצוא סתירות בגרסתם של העדים ולא הביאו כל עדות אשר תסתור את גרסתם.
- הנתבעים לא הצליחו להוכיח מעורבות כלשהי של התובעת בעריכת הצוואה. עו"ד ח' והעדה לצוואה העידו שהמנוח היה לבד במשרד במועד עריכת הצוואה. ניסיונם של המתנגדים להתבסס על כך שהתובעת הסיעה את המנוח למשרדו של עו"ד ח' לא צלח.
- העובדה כי המנוח נפטר ומתנהל הליך משפטי בנוגע לצוואתו הותירה את התובעת ללא צינור החמצן שהיווה אביה עבורה מבחינה כלכלית. בלית ברירה ובכדי לכלכל את עצמה ואת ילדיה נאלצה התובעת לעשות שימוש בדמי השכירות של נכסי העזבון אותם היא ממילא אמורה לרשת על פי הצוואה.
--- סוף עמוד 24 ---
- התובעת אשר יכלה שלא לדווח על קיומן של הצוואות בחרה לפעול על פי הוראת החוק ומסרה את הצוואות לבית המשפט. למותר לציין, כי לא צמחה לתובעת כל תועלת מהבאת הצוואות. העובדה כי התובעת מסרה את העתקי הצוואות לבית המשפט מוכיחה כי לתובעת אין ספק כלשהו בתוקפה של הצוואה.
השפעה בלתי הוגנת – מתווה משפטי:
92. ההשפעה הבלתי הוגנת הינה אחד מאותם פגמים רעים שיש בהם כדי להביא לפסלות צוואה שערך המנוח, משום שפגימתו הרעה שללה את רצונו החופשי והאמיתי של המנוח באופן שתוכנה לא מהווה ביטוי לרצונו אלא לרצונו של המשפיע.
93. בע"א 4902/91 גודמן ואח' נ' ישיבת שם בית מדרש גבוה להוראה ודיינות על שם הרב שלמה מוסאיוף זצ"ל בירושלים, פ"ד מט (2) 441 מבחין בית המשפט העליון בין השפעה כשאלה עובדתית לבין אי ההגינות שבהשפעה כשאלה ערכית נורמטיבית. השפעה בלתי הוגנת היא השפעה שיש בה מרכיב של אי הגינות שעל פי מושגים של מוסר אישי וחברתי יש בו כדי להצדיק את ביטולה של הצוואה (ע"א 5185/93 בעניין מרום, לעיל). הלכה זו מכוונת לכך שמעבר להוכחת קיומה של השפעה ברמה העובדתית, על בית המשפט להשתכנע מנסיבותיה של אותה השפעה בקיומו של מרכיב בלתי הוגן שיש בה וכי הצוואה היתה פועל יוצא של אותו מרכיב. ודוק, חשש לקיומה של ההשפעה הבלתי הוגנת והעלאת סברות וחשדות בעלמא תוך הסתמכות כאמור על העובדה שנושלו יורשים לטובת זוכים אחרים, אין בהם כדי להביא לבטלותה של הצוואה מטעם זה (ע"א 53/88 מנלה נ' ברנדווין, פ"ד מו (1) 48, 51).