137. מקום בו הודיע מר זאייץ כי הוא אינו עומד על טענותיו בדבר הזכאות לקבלת 40% מנכסי החברה, ועת הובהר כי סוגיות הנוגעות למערך יחסי העבודה בין הצדדים הן בסמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה, כל שנדרשתי לו הוא שאלת זכאותו של מר זאייץ כי תמחק יתרת ההלוואה אותה נטל מהחברה, תוך מחיקת השעבוד אשר הוטל על דירת האם, מכוחה של אותה הלוואה.
138. משנתתי דעתי לכלל טענות הצדדים והראיות שהונחו בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין תביעתו של מר זאייץ להתקבל, ככל ועניינה מחיקת יתרת החוב בגין ההלוואה, וכפועל יוצא יש להוסיף ולהורות על הסרת השעבוד שהוטל על דירת האם. כל זאת, מהטעמים אשר יפורטו להלן;
139. אשוב ואבהיר כי המערכת ההסכמית בכללותה עוררה סימני שאלה לא מעטים וזאת הן לעניין פרשנות הוראותיה והן לעניין הטעם הכלכלי העומד מאחורי חלק מאותן הסכמות.
עם זאת, ומקום בו העתירה לסעד של מחיקת יתרת חוב ההלוואה והסרת השעבוד נשענת על הוראותיה של אותה מערכת הסכמית, היה מקום להוסיף ולהידרש לטענות כל הצדדים ביחס לכך.
140. מכתב הגנתו של מר אהרוני נטען כי היה זה מר זאייץ אשר נטש את החברה במרץ 2016, טרם שנפרעה ההלוואה במלואה, וקודם שחלפו 5 שנים ממועד התקשרות הצדדים בהסכם.
לפיכך, לשיטת מר אהרוני, יש לדחות את תביעתו ביחס לרכיבים אלו.
במסגרת תצהיר העדות הראשית הוסיף מר אהרוני וטען כי היה זה מר בראל אשר גרם לאי קיום חלק מהוראות ההסכם עם מר זאייץ על ידי החברה, וזאת מקום בו מר בראל לא תחזק רכבים ולא דאג לאמצעי הובלה , כמו גם לתשלומים ומשכורות, ושיתף פעולה עם מר זאייץ מתוך מטרה להביא לקריסה של החברה, כמו גם מתוך רצון להבטיח העברת פעילות ההובלות לחברת הכל למוביל.
141. בכתב הגנתו של מר בראל הוכחשו חלק ניכר מטענותיו של מר זאייץ. עם זאת, הוסיף מר בראל וטען כי כל הפרה של ההתחייבות, ככל וקיימת כזו, מקורה במעשיו ומחדליו של מר אהרוני, אשר בחר שלא להסדיר את הסוגיות השונות עם מר זאייץ, וסירב לפעול לצורך תיקון המשאיות אשר שימשו לצורך פעילות ההובלות, עד קריסת הפעילות בתחום זה.
142. מר בראל אישר במסגרת תצהיר עדותו הראשי כי פעילות ההובלה של החברה בוצעה בפועל על ידי משאית אחת, בבעלות חברת הכל למוביל, ושתי משאיות ישנות אשר למר אהרוני לא היה רצון לתקן. עוד נטען כי מקום בו המשאיות לא טופלו ולא תוקנו, נוצר מצב שבו לא ניתן היה לקיים עוד את פעילות ההובלה (לעניין זה ראה סעיפים 12-13 לתצהירו של מר בראל).