משקבענו כי בחילול ההמחאות הפר המערער את הוראות הסדר הפשרה, אף אין לנו צורך להידרש לשאלה האם הגיש המערער פעולות לביצוע עד לשעה 11:30 ביום 9.3.2000, אם לאו, והאם בכלל היה מחויב להגיש פעולות לאישור מדי יום.
34. מהשתלשלות העניינים האמורה עולה, כי ביום 9.3.2000 קמה לבנק הזכות לממש את האופציות שהיו בחשבון המערער. זאת, בהתאם לסעיף 3.6 לתוספת להסדר הפשרה הקובע, כי במידה שההמחאות שיפקיד המערער לכיסוי החריגה מדרישת הבטחונות לא יכובדו, "יהיה רשאי הבנק לפעול למימוש התיק". כמו כן, קמה לבנק הזכות לפעול למימוש התיק גם מכוח סעיף 3.4 לתוספת להסדר הפשרה, לפיו במידה ולא תאושר אף אחת מהתוכניות שהגיש המערער לביצוע, "יפעל הבנק למימוש התיק עפ"י הכללים הקבועים בהסכם". בנוסף נובעת זכותו של הבנק למימוש התיק מהוראת סעיף 2(ג) להסדר הפשרה. בסעיף זה נקבע בזו הלשון:
"לא מימש המבקש את זכותו האמורה בסעיף 2(ב) [הכוונה היא לאפשרות העומדת ללילוף לכסות על דרישת הבטחונות ממקורות חיצוניים – ד'ב'] יהא המשיב רשאי לבצע כל פעולה לפי שיקול דעתו המוחלט מחשבון המשיב לרבות, קניה ומכירה של אופציות הקיימות בתיק".
האם היה הבנק רשאי לכתוב אופציות במסגרת מימוש התיק?
35. משקבענו כי קמה לבנק הזכות לממש את תיקו של המערער, עלינו לבחון האם אופן המימוש היה בהתאם להסכמים בין הצדדים. אין חולק כי במסגרת מימוש התיק ביצע הבנק, בין היתר, ביום 12.3.2000 פעולות של כתיבת אופציות. לטענת המערער, כתיבת האופציות עמדה בניגוד להסכמים בין הצדדים, ועולה כדי הפרה של הסדר הפשרה. מנגד, סומך הבנק את ידיו על פסק-הדין המשלים, בו נקבע כי כתיבת האופציות היתה כדין, וזאת לנוכח לשון הוראת סעיף 2(ג) להסדר הפשרה, כפי שהובאה לעיל, אשר העניקה לבנק שיקול דעת רחב במסגרת מימוש התיק.
--- סוף עמוד 20 ---
36. בבואנו לפרש את הוראת סעיף 2(ג) הנ"ל, עלינו להתחקות, ככל הניתן, אחר אומד דעתם הסובייקטיבי המשותף של הצדדים. אומד דעת זה נלמד מלשון החוזה ומהנסיבות בהן הוא נערך ונחתם (ראו: ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265, 312-311 (1995); ע"א 5876/06 אינטגרציה אנכית בע"מ נ' ראדא תעשיות אלקטרוניקה בע"מ, פסקה 9 לפסק-הדין ([פורסם בנבו], 4.2.2009); ע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' כהן, חוות דעתו של המשנה לנשיאה א' ריבלין ([פורסם בנבו], 23.2.2010)). רק במידה שלא ניתן להתחקות אחר אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים, יפרש בית המשפט את החוזה לפי אמות מידה אובייקטיביות (ראו: ד"נ 2045/05 ארגון מגדלי ירקות - אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 12 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' ריבלין ([פורסם בנבו], 11.5.2006)).