--- סוף עמוד 374 ---
המעקב יתווסף החלק היחסי של הפרמיות שהועבר לשכר בהסכם הפשרה (%20); ג) לעניין תוספת העופרת:נ
תביעתם של העובדים להפרשים בגין העבר נדחתה, מן הטעם שהעובדים לא עמדו על זכותם במשך 9השנים בהן משתלמת תוספת העופרת, וכן משום שבתעשיה ההצמדה היא לתוספת היוקר ולא למדד המחירים לצרכן.
לגבי התקופה מ- 17.4.1985- זכאים העובדים לתוספת עופרת כשהיא צמודה למדד המחירים לצרכן, כיוון שהסעיף בהסכם אינו ברור; בלשון העם "מדד" פירושו מדד המחירים לצרכן, ומטרת ההצמדה היתה לשמור על הערך הריאל של התוספת, מטרה שלא הושגה בהצמדתה לתוספת היוקר.
מן הספק בפירוש החוזה יש ליתן לעובדים ליהנות.
.6בתחילת הדיון בערעור ביקש בא-כוח העובדים להגיש ראיה חדשה, והיא -
אישור על הודעה שמסר ועד העובדים לממונה על יחסי עבודה טרם פתיחת עיצומים במפעל המעבידה.
בית-הדין החליט, כי בפסק-הדין תבוא התייחסות לשאלה, אם לקבל את הראיה המבוקשת בשלב זה, והצדדים הורשו לטעון לגביה.
.7העובדים בערעורם טענו:ב
א) העובדים שלחו הודעה לממונה הראשי על יחסי עבודה בעניין השביתה, ומכאן כי היתה כדין; ב) העובדים זכאים למלוא שכרם בגין תקופת השביתה וההשבתה, מן הטעם ששביתתם היתה "מוצדקת" ובסופו של דבר זכו במרבית תביעותיהם; ג) העובדים זכאים להפרשי מדד, ולא להפרשי תוספת יוקר, על תוספת העופרת, מיום חתימתו של ההסכם בעניין זה.
.8המעבידה, בערעורה שכנגד, טענה:ו
א) העובדים אינם זכאים לשכר עבור יום 16.4.1985, מאחר ולא עבדו כלל אותו יום; ב) העובדים אינם זכאים להכללת % 20מהפרמיות בשכרם בתקופת העיצומים; ג) "תוספת העופרת" צריכה להשתלם כשם שהשתלמה עד כה, מאחר וכך פרשו הצדדים את ההסכם תקופה ארוכה; לחלופין - נוצר הסכם חדש על-ידי התנהגות.
--- סוף עמוד 375 ---
.Iiפסק-הדין
.1תחילה לעניין "המסמך הנוסף" - ההודעה שנמסרה על-ידי ועד עובדי המפעל לממונה על יחסי עבודה אודות העיצומים.
הודעה על שביתה חייבת להימסר לממונה הראשי על יחסי עבודה ולמעביד על-ידי ארגון העובדים, ולא על-ידי ועד העובדים, וזאת מכוח סעיף 5א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, המטיל את החובה על "צד לסכסוך"; ומיהו צד לסכסוך אנו למדים מסעיף 3לאותו חוק.
מכאן, שהודעה הנמסרת על-ידי ועד עובדים אינה הודעה, מכוח החוק, ואף אם נמסרה - אין לה כל נפקות (דב"ע לג/3- 4[3]).
לאור האמור, בין אם נקבל את המסמך הנוסף כראיה ובין אם לאו, לא יעלה הדבר ולא יוריד לענייננו.