77. האבחנה בין חלקים שונים בקומת הקרקע (מזרח, מערב, דרום מערב), אינה נתמכת בהסכם השכירות הראשי, על כל נוסחיו. גם נספח 2009 אינו כולל התייחסות לאבחנה כזו. המושכר מוגדר בו כ"נכס בקומת הקרקע במבנה ברח' ברשבסקי 3 בראשון לציון הידועה כחלקה...." (תצ/10 יניב).
78. הטיעון אינו מתיישב גם עם נוסחו של הסכם שכירות המרתף. הסכם זה, אשר נחתם כחודש לאחר נספח 2009, אינו כולל איזכור לשכירות של חלק מקומת הקרקע (החלק המזרחי). המושכר מוגדר בו כ"קומת מרתף במבנה..." (תצ/11 יניב).
79. התייחסויות חוזיות מאוחרות יותר אינן משנות את פני הדברים, ואולי אף להיפך.
בהסכם שכירות המשנה משנת 2011 צוין, כי ההסכם כולל גם שכירות של "קומת המרתף, בה ממוקם מטבח אולם האירועים (להלן: "המרתף")", וכי ידוע לשוכר המשנה כי הסכם השכירות של המרתף עתיד להסתיים ב-2014 (תצ/14 יניב, סע' 2ו'). ההסכם הנוגע למרתף מתואר גם כאן כמתייחס לקומת המרתף בלבד. החלק המזרחי בקומת הקרקע, חלק בן כ-80 מ"ר, אינו נזכר גם כאן כחלק משכירות המרתף. התובע ניסה להציג את החלק המזרחי כ"שביל גישה" למרתף גרידא, אולם ביטוי זה אינו תיאור הולם של שטח זה, וודאי באופן בו הוא בנוי כיום. אם אכן היה החלק המזרחי בקומת הקרקע חלק מן המרתף, אך מתבקש היה כי שטח כזה ייכלל מפורשות בהגדרת המרתף ויובהר גם לגביו, הקושי האפשרי לגבי סיום תקופת השכירות.
80. גם בנספח 2013 ניתן למצוא כי בהסכם השכירות משנת 2007 "המשכיר השכיר לשוכר והשוכר השכיר מהמשכיר נכס בקומת הקרקע..." (מבוא לנספח), ונכלל בו אישור של התובע לכך "שקומת המרתף פונתה" וכי "קומת המרתף הושכרה לחברת ונציה אירועים בע"מ" (סעיפים 3.4-3.3 לנספח).
81. מהמסמכים החוזיים עולה כי הסכם השכירות הראשי התייחס לקומת הקרקע, בעוד הסכם שכירות המרתף התייחס, ובכן, לקומת המרתף.
--- סוף עמוד 27 ---
השוו: עדותו של אבי התובע בה צוין כי לבעלי הנכס היו שני מתחמים להשכרה במבנה, קומה ראשונה וקומת מרתף "שזה למטה": "היו שתי מקומות לאדון יש שתי מקומות, לאנשים האלה יש שתי מקומות, אחד נקרא מרתף שזה למטה ואחד נקרא לו קומה א' זה שם שזה יהיה לך ברור" (עמ' 154, ש' 6-4).
82. סיכומה של נקודה זו – לא בוססה טענת התובע בסיכומיו כי החלק המזרחי של קומת הקרקע היווה חלק מקומת המרתף וכי נכלל רק בשכירות המרתף שהסתיימה מבחינת התובע ב-2013.