התנגדות התושבים, ועד הפעולה, באזור, מקיבוץ נווה איתן , מקום בו ניתן הרישון המותנה מטעם חברת חשמל , עולה באופן ברור, מהודעת דוא"ל מיום 26/8/13 הנושא את הכותרת "התנגדות נחרצת למיקום תחנת ייצור חשמל משרפת גזם בקיבוץ נווה איתן" . וכן ידיעות נוספות בגין התנגדות התושבים (נספח 13 לתצהיר התובעת )
הודעת דוא"ל של נציגת המשרד לאיכות הסביבה הגב' דורית זיס במהלך אוגוסט 2013 ולפיה
" היתה פניה בנושא על ידי יזם אולם אנו מתנגדים למפעל מסיבות של השפעות סביבתיות ואי הסכמה לטכנולוגיה . ככל שבדקתי גם מטה המשרד דחה את הטכנולוגיה כשהוצגה בפניו . מעבר לזה למיטב ידיעתי אין בכלל תכנית בוועדה סטטוטורית מקומית או מחוזית ".
החלטת חברת החשמל – רשיון מותנה חברת חשמל מיום 22.5.13 ( סעיף 7 תוקפו ל42 חודשים) עמ' 194 לתצהיר התובע , וכן תשובות /התייחסות התובע למסמך השימוע של חברת החשמל ( נספח 17 לתצהיר התובע ) מיום 9.10.13 ו 20.9.14. בין השאר מותנה ברישוי הפרויקט , ענין שכשל בוועדה המקומית ב 9/14 , ושב ונדחה בוועדה המחוזית ב 3/15 , כאשר מאוזכרת בהחלטת הוועדה , עמדת משרד החקלאות עוד מ 5.7.12 , לפיה אינו מאושר גידול אשל זקוף בקיבוץ נווה איתן ואחר, מהנימוקים שפורטו .
מכתב זיתי זהב לנתבעת מיום 5.6.14 , לפיו הררי ידע בסוף 4/14 , שהנתבעת לא ממשיכה במימון גידול חומר הגלם- האשל, מדוע בשלב זה , וכאשר הינו בעל עניין בחברת זיתי זהב, עדיין דורש וממשיך לחייב הנתבעת, בהשקעות הקשורות בהיתכנות 3 תחנות נוספות , מחוץ לנווה איתן, ונמצאות בשלב מוקדם בהרבה.
אני מקבל שבעלי התובעת, מר הררי, הנתבע שכנגד, ראה והשתמש בחלק מן הכספים שקיבל מהמיזם, באמצעות חלקו בהרנוס, כמעין משכורת, שהגיעה גם לכיסו האישי. מר הררי העיד בחקירתו כי משנת 2013 התשלומים שקיבל מהנתבעת, היו מקור ההכנסה היחידי שלו (עמ' 4 לפרוטוקול מיום 27.03.2018).
הגם שלאחר שהודיעה לו הנתבעת כי היא מבקשת להפסיק את הפרויקט, ולחדול את מימונו, מר הררי המשיך ויצר עוד הוצאות, פעולות שלא ברורה נחיצותן, מכספים שאינם שלו. בעשותו כך , המשיך לגרום להוצאות, להגדיל את התחייבויות התובעת, ואף התחייב לשלם לאנשים כספים, לאחר שקיבל את הודעת הנתבעת. מן החומר עולה לטעמי, שהתובעת ובעליה, העדיפו להפסיד כספים , שמקורם בנתבעת, בסכומים ניכרים, רק לשם השאיפה הקלושה, והבלתי אפשרית ריאלית, להגשים את חלומו האישי של מר הררי, ולא להפסיד את הפרויקט. גם במקרה שבו אין אף משאב כספי או מקור מימון. כך דרישה לאכיפת הזרמת הכספים, שעה שבמועד ההודעה על הפסקתה , אין היתכנות ממשית לפרויקט , אינה דרישה שבתום לב.