9. לאור כל האמור, עמדתי היא, שמסקנתו של בית המשפט המחוזי נטועה היטב בתשתית הראייתית שהונחה לפניו, ולפיכך לו תישמע דעתי, נדחה את הערעור.
ש ו פ ט ת
השופט י' כשר:
1. עיון בחוות הדעת של חבריי, השופט ע' גרוסקופף והשופטת ג' כנפי-שטייניץ, מלמד לדעתי כי המחלוקת ביניהם, שהביאה אותם גם למסקנות שונות לעניין גורלו של הערעור דנן, הינה מחלוקת עובדתית ממוקדת עד למאוד.
כך, שני חבריי מסכימים עם קביעתו של בית המשפט קמא כי הסכם המכר שנכרת בין המנוחה (לכל המונחים בהם אשתמש להלן שמורה המשמעות שניתנה להם בפסק דינו של חברי השופט ע' גרוסקופף) לבין המערערת, הינו "חוזה למראית עין" במשמעות סעיף 13 לחוק החוזים.
בהמשך לכך, שני חבריי מסכימים כי לצד הסכם המכר קיים גם הסכם "אמיתי" שכרתה המנוחה ביחס לדירה שבבעלותה (הנכס) והעברתה לבעלותה של המערערת (להלן: ההסכם האמיתי).
נראה ששני חבריי מסכימים גם שנימוקו השני של בית המשפט קמא לקבלת תביעתה של המשיבה (הנימוק הראשון הינו זה הנסמך על הוראת סעיף 8(ב) לחוק הירושה) – ביטול הסכם המכר, על ידי המשיבה, עקב הפרתו – אינו רלוונטי, משמקובל עליהם שהסכם המכר הינו הסכם למראית עין, ומכאן – בטל.
עוד מסכימים שני חבריי כי אין מקום להתערב בהכרעתו של בית המשפט קמא בדחותו את הטענות לעושק שבוצע כביכול כלפי המנוחה.
2. המחלוקת בין חבריי נוגעת אפוא ליישום הוראת סעיף 8(ב) לחוק הירושה על הנסיבות דנן, וליתר דיוק, כך להבנתי, לתוכנו של ההסכם האמיתי.
וגם לעניין זה המחלוקת הינה, לדעתי, ממוקדת עד למאוד: מקובל על שני חבריי כי על פי ההסכם האמיתי הבעלות בנכס אמורה לעבור מהמנוחה למערערת, ללא תמורה. עוד מקובל על שני חבריי כי על פי ההסכם האמיתי המנוחה היתה זכאית להמשיך ולהתגורר בנכס, בלא כל תמורה, עד לתום אריכות ימיה.
חבריי חלוקים על נקודה עובדתית אחת: האם, במסגרת אותו הסכם אמיתי, היתה המנוחה זכאית, עד לתום אריכות ימיה, לחזור בה מהענקתו של הנכס או אם לאו.
כך, נראה כי גם לפי השקפתו של חברי השופט ע' גרוסקופף, לו ייקבע כי ההסכם האמיתי כלל הסכמה בדבר זכותה של המנוחה לחזור בה מהענקת הנכס, הרי שבפנינו "מתנה מחמת מיתה" שאינה תקפה לאור הוראת סעיף 8(ב) לחוק הירושה והמסקנה היא שדין הערעור להידחות.
באותו האופן, נראה כי גם לפי השקפתה של חברתי השופטת ג' כנפי-שטייניץ, לו ייקבע כי המגבלה היחידה שנקבעה בהסכם האמיתי, על זכויותיה של המערערת לאחר העברת הנכס לבעלותה, הינה זכותה של המנוחה להמשיך להתגורר בנכס, הרי שבפנינו מתנה לאלתר, כך שסעיף 8(ב) לחוק הירושה אינו חל, ודין הערעור להתקבל.