כללם של דברים, אין המדובר באותו רווח כלכלי שהיינו מצפים למצוא במסגרת יחסי עבודה.
- כוונת הצדדים
התרשמותי מעדויותיהם של התובע ושל מר זאדה היא כי בזמן אמת פעלו ברוח טובה ובדרך של 'הסכמה ג'נטלמנית' כי תבחן האפשרות ליתן לתובע תמורה כלשהי בעד תרומתו לקבוצה. התובע הותיר רושם של אדם בוגר ואחראי. כלומר, מי שמחויבותו לקבוצה ותרומתו לה בהחלט יכולות להתאים לקבוצה ול'מאמן הסביר', לא כל שכן בליגה חובבנית, שם נודעת למחויבות האישית חשיבות מכרעת. עם זאת התרשמותי היא כי התעקשותו של התובע כי דובר היה רק ביחסי עבודה ובתשלום באמצעות תלוש שכר נולדה במידה רבה לצורך ההליך, ומכל מקום ככל שאלו היו פני הדברים מדוע לא התעקש על כך מלכתחילה והדברים שוקלים לחובתו.
- ההקשר התעשייתי, כפי שצוין בפרק הנורמטיבי, אין לנתק את שאלת קיומם של יחסי עבודה בין צדדים מההקשר התעשייתי בו הם פועלים. מהעמדה שהגישה ההתאחדות עולה כי לשיטתה אין מקום להגדיר את יחסי הקבוצות החובבניות והשחקנים כיחסי עבודה, שכן רוב השחקנים מתייחסים לעיסוק זה כאל תחביב שההשתתפות בו היא וולונטרית. לעמדת ההתאחדות אין מקום להפוך יחסים אלו למחייבים (עמ' 29, שורות 17-14). הפועל קטמון שותפה לעמדת ההתאחדות בעניין זה ומוסיפה כי קביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד בין קבוצת חובבנים לבין השחקנים עשויה למוטט את הליגות החובבניות שמתקיימות בעיקר מתרומות, שכן לא יוכלו לעמוד בנטל הכלכלי שנלווה ליצירת יחסי עבודה.
דעתי היא כי ניתן לנסות ללמוד על ההקשר התעשייתי גם מהנהוג והמקובל בעולם בענף הכדורגל.
תקנון פיפ"א, Regulations on the Status and transfer of players (מהדורת 2012), קובע בסעיף 2 שכותרתו סטטוס השחקנים כך:
"1. Players participating in organized football are either amateurs or professionals.
- A professional is player who has a written contract with a club and is paid more for his footballing activity than expenses he effectively incurs. All other players are considered to be amateurs".
מהתקנון עולה כי שחקנים חובבנים יכולים לשחק הן בליגות מקצועניות, הן בליגות חובבניות, וההבחנה בין שחקן חובבן לבין שחקן מקצוען נעוצה בשאלת קיומו של חוזה המסדיר תנאי תשלום שהם מעבר להחזר הוצאות.
מפסיקת המוסד לבוררות בספורט ה-Court of Arbitration for Sport אשר דן בשאלת מעמדו של שחקן כדורגל לאור התקנון של פיפ"א עולה כי יש לבחון את מכלול ההתחייבויות החוזיות של הצדדים זה כלפי זה ובהתאם לכך לקבוע אם השחקן היה בגדר עובד, אף אם התמורה ששולמה לו הייתה נמוכה ביחס לתמורה המשולמת לשחקן מקצועי. וכך נקבע: