[ר' גם דיון (ארצי) נה/3-125 דיון (ארצי) נה/3-125 אלון בן דור נ' מאיר יוליוס, כט (1) 286 (1996, כט (1) 286 (1996); ערעור עבודה (ארצי) 163/06 שרה אכשטיין נ' איגוד ערים לכבאות חולון, בת ים, אזור, בערעור מיסים (פורסם בנבו, 1.7.2008); סמדר אוטולנגי בוררות - דין ונוהל, כרך ב' בעמ' 1167-1168 (מהדורה רביעית, 2005) (להלן - אוטולנגי)].
- כאמור, אחד המקרים אותם יראה בית הדין כ"נסיבה מיוחדת" המצדיקה חריגה מן הכלל לפיו בורר אינו מוסמך לדון בזכויות שמקורן בחקיקת המגן הינה העלאת טענת חוסר הסמכות בדיעבד, לאחר השלמת הליך הבוררות ומתן הכרעה. התנהגות מעין זו, בה מחזיק בעל דין בטענת היעדר הסמכות כ"קלף מנצח", אותו יוכל "לשלוף" ככל שתוצאות הבוררות לא יהיו לרוחו, מקימה מניעות נגד אותו בעל דין מלעשות שימוש בטענה זו. כך, עקרון המניעות בא למנוע ניצול לרעה של הוראות החוק.
- בענייננו, המבקש עצמו, שהיה מיוצג לאורך כל הליך הבוררות, הוא שבחר להגיש את תביעתו על כלל רכיביה למוסד לבוררות של ההתאחדות, החריש לאורך הליך הבוררות כולו והעלה את טענת חוסר הסמכות לראשונה רק לאחר קבלת תוצאות פסק הבוררות, בו נפסק לרעתו. מקרה זה הוא מאותם מקרים בהם חוסר תום ליבו הקיצוני של המבקש בהעלאת טענת חוסר הסמכות בשלב זה מקימה מניעות נגד המבקש מהעלאת טענת חוסר הסמכות ומצדיקה דחייתה.
- בטרם נעילת עניין זה, משעסקינן בזכויות מתחום חקיקת המגן, נבחן האם דחיית טענותיו של המבקש בשל מניעות כאמור תיצור עיוות דין, המצדיק קבלת טענות המבקש על אף המניעות שהקים במעשיו.
- לעניין ההפקדות הפנסיונית שהיה על המשיבה לבצע, לאחר שקילת טענות המבקש מצאנו כי לא נגרם עיוות דין המצדיק ביטול הכרעת הבורר. בעניין זה מקובלת עלינו פסיקת הבורר, שקיבל את תחשיב המשיבה והורה עליה לשלם למבקש סכום של 2,322 ₪ בגין הפקדות שלא בוצעו.
המשיבה הציגה שלושה טעמים לתשלום סכומים הנמוכים ושונים מהסכום שתבע המבקש, המתיישבים עם הוראות צו ההרחבה משולב לפנסיה חובה, 2011: ביצוע הפקדות בהתאם לשכר הממוצע במשק, הנמוך משכרו של המבקש; תשלום בגין חלק המעסיק בלבד, שכן למבקש שולם מלוא שכרו ללא ניכויים בגין חלק העובד; וביצוע הפקדות החל מתום ששת חודשי העבודה הראשונים, משעה שהמבקש לא הראה כי היה מבוטח בקרן פנסיה קודם לכן. המבקש מצידו בחר שלא לנצל את זכותו להגיש סיכומי תשובה במסגרת הליך הבוררות, ובכך נמנע מלהעלות טענות-נגד לחישוב שערכה המשיבה. אף במסגרת ההליך שבפנינו בחר המבקש שלא להגיב לאופן חישובה של המשיבה, זאת הגם שנטל חירות להעלות טענות עובדתיות אחרות, דבר הצריך לעמוד לחובתו.