- סוגיית משך הזמן הסביר לעניין ההודעה המוקדמת וקביעת סכום הפיצוי שיש לשלם מקום שבו לא ניתנה הודעה מוקדמת כנדרש, נדונו בפסיקה בעיקר בכל הנוגע לחוזי סוכנות והפצה. במקרה שבפנינו וכפי שציין בצדק בית משפט קמא בעניין גורן, סלונימסקי ובר, קיימים קווי דמיון בין חוזי סוכנות והפצה ובין ההתקשרות של העירייה ועורכי הדין למתן שירותי גבייה, ובלשונו:
במקרה שבפנינו מדובר בהתקשרות ארוכת שנים וקבועה, שבמסגרתה הועברו אל עורך הדין, באופן שוטף וקבוע, עניינים נפרדים לטיפול. כאשר מבקש הלקוח (הנתבעת) להפסיק את הזרמת התיקים אין הוא יכול להוציא את החלטתו לפועל מיידית. זכותו של עורך דין שהיה קשור בקשר קבוע של טיפול בתיקים נפרדים, כמו זכותו של כל ספק שירותים המסתמך על קשר עם הלקוח – לתקופת הודעה סבירה.
[...]
סבורני שיש להבחין בין התקשרות מקצועית שבין עורך דין ללקוחו לגבי עניין המטופל על ידי עורך הדין, לבין התקשרות מסחרית של "ספק שירותים" עם לקוח, על פיה מסתמך הספק (התובעים) על זרם תיקים שמועבר אליו דרך קבע. [...] בענייננו, מדובר בעו"ד שפעלו שנים ארוכות כספק שירותים של הנתבעת [העירייה], קיבלו ממנה דרך קבע תיקים רבים, והקדישו את כל חייהם המקצועיים לשירות הנתבעת.
ויודגש - בשלב הערעור, ובניגוד לעמדה שהציגה בבית המשפט המחוזי, אין העירייה חולקת עוד על חובתה ליתן לעורכי הדין הודעה מוקדמת וסבירה על דבר ניתוק היחסים החוזיים עימם. הודעה כזו לא ניתנה על-ידה כאמור. משכך, יש לבחון מהו בנסיבות העניין פרק הזמן הסביר לצורך מתן הודעה מוקדמת לעורכי הדין על-ידי העירייה ומהו הסעד הכספי המגיע לעורכי הדין בהקשר זה נוכח העובדה כי הודעה כאמור לא ניתנה.
- בעניין רוסטוביץ וגלעד וכפי שכבר פורט לעיל, קבע בית המשפט המחוזי כי ההסכם שנקשר בין הצדדים באוגוסט 1993 היה לתקופה של שנה והתחדש מדי שנה, אלא אם ניתנה הודעה על הפסקתו עד 60 ימים לפני תום תקופת ההסכם. לפיכך, מצא בית המשפט כי הסכם זה אמור היה לעמוד בתוקפו עד יום 31.8.2000 ומשחדלה העירייה להעביר תיקים חדשים לרוסטוביץ ולגלעד כבר בתחילת שנת 2000, זכאים רוסטוביץ וגלעד לפיצוי בגין תקופה בת שמונה חודשים. בהסתמכו על ההלכות שנפסקו לעניין זה הוסיף בית המשפט המחוזי וציין כי מסקנתו באשר לתקופת ההודעה המוקדמת במקרה דנן לא הייתה משתנה גם אילו קיבל את טענתם של רוסטוביץ וגלעד שלא נחתם בינם ובין העירייה הסכם בכתב (ההסכם משנת 1993). זאת כדבריו בהתחשב בעובדה שמדובר במקצוע עריכת הדין ומשום שההתקשרות בין הצדדים נמשכה תקופה ארוכה ואפשרה לרוסטוביץ ולגלעד להפיק רווח סביר ממנה וכן משום שבנוסף לשירותי הגבייה שהעניק לעירייה עסק משרדם של רוסטוביץ וגלעד בתחומים נוספים. אשר לחישוב הפיצוי בגין ההודעה המוקדמת המגיע לרוסטוביץ ולגלעד בשל העובדה שהעירייה לא נתנה להם הודעה כאמור, ציין בית המשפט כי רוסטוביץ וגלעד לא מסרו נתונים ביחס לשיעור הרווח שלהם מעבודתם עם העירייה ובשל כך אימץ את הנתון שסיפקה העירייה בעניין זה וקבע כי חישוב שיעור הרווח יעשה על בסיס 30% מהמחזור של המשרד בשנה שקדמה לסיום החוזה, קרי שנת 1999. אשר על כן העמיד בית המשפט המחוזי את שיעור הפיצוי המגיע להם בגין אי מתן הודעה מוקדמת על סך של 73,000 ש"ח (2/3 מרווח של 109,000 ש"ח, שהם 30% מהמחזור עליו דיווחו רוסטוביץ וגלעד).