עם זאת, כפי שאבאר להלן, אין בכך נימוק והצדקה לסילוק בקשת הפירוק על הסף, ויש להמשיך בהליך הפירוק תוך תיקון הבקשה.
- עוד אוסיף לסיכום ענין זה, כי התנהגות המשיבים, הניהול וההכרעה על-ידי בעל מניית ההכרעה, מעלים מניעות מצד המשיבים, כי מילמוס היא בעלת מחצית המניות של החברה, שרכשה מן החברות הזרות, והיא שותפה מלאה לחובות ולזכויות בחברה. מילמוס תורמת בחיוביה לקיומה של החברה, ואין לראותה בעיני המשיבים, אך כמי שניתן לקבל ממנה כספים אך לא ליתן לה זכויות הנובעות מהחזקה במחצית המניות. לא ייתכן לראות במילמוס "נציגה" של החברות הזרות, בעוד שידוע היטב למשיבים כי החברות הזרות מכרו לפני כשבע שנים את מניותיהן למילמוס.
החברות הזרות עוד אינן מחזיקות במניות ואינן בעלות מניות בחברה. הסירוב לרשום את המניות על שם מילמוס (או על שם החברה לרישומים) לא בא מטעמים עניניים.
מקובלות עלי טענות המבקשת, כי המשיבים מנועים ומושתקים מהעלות טענה שלפיה מילמוס אינה בעלת המניות מסוג B של החברה, שרכשה מן החברות הזרות.
וכך אומר השופט (בדימוס) עלי נתן בישיבת הדירקטוריון מיום 2/12/2001:
”לכל אורך הדרך התייחסותם למילמוס כבעלת מניות החברה עם כל הזכויות והחובות שנובעות מזה, מילמוס חתמה על שיקים של החברה. מילמוס (ככל הנראה צריך להיות 'ווינדמיל' י.ג.) דיווחה לרשם החברות שמילמוס מחזיקה במניות ב' בחברה. מעשה שאין לי סמכות כבעל מניות ההכרעה אלה (צריך להיות 'אלא', י.ג.) בהנחה שקיימות 2 קבוצות של בעלי מניות, כלומר בני משפחת כהן מצד 1, ומילמוס מצד שני, שאני מוניתי להכריע בחילוקי דעות שהתעוררו ביניהם וחילוקי דעות כאלה כפי שאנו יודעים לא היו חסרים, הייתי אומר שאם אין כאן מקרה השתק אינני יודע השתק מהו?" (עמ' 15 לפרוטוקול) (ההדגשים אינם במקור, י.ג.)".
בקשת פירוק
- בדרך כלל, בקשה לפירוק חברה בידי בית-המשפט יכול שתוגש על-ידי החברה, אחד מנושיה, משתתף, היועץ המשפטי לממשלה, הכונס הרשמי ורשם החברות. המבקשת טוענת, כי מעמדה בחברה הוא כ"משתתף", ומשום כך יש לה זכות עמידה בבקשה שהגישה לפירוק החברה. ואפילו יש חילוקי דעות בעניין מעמדה כמשתתף, הכלל הוא שאין ללמוד על מעמד זה מן המרשם דוקא, שאינו הוכחה מכרעת (פרופ' ציפורה כהן: "פירוק חברה", שם, בעמוד 154).
משתתף הוגדר בסעיף 1 לפקודת החברות, לענין חברה שבפירוק, כ"כל מי שהוא חבר בה או שהיה חבר בה בתוך השנה שלפני תחילת הפירוק, ובהליכים שלפני הקביעה הסופית של המשתתפים - גם כל מי שנטען שהוא משתתף". הגדרה זו שרירה וקיימת גם לפי חוק החברות, כאמור בסעיף 367(א)(1) לחוק החברות. משתתף אינו רק מי שחייב לשלם כספים לחברה, אלא גם מי שהיה חבר בה תוך שנה שקדמה לפירוק; וחבר הוא גם מי שמניותיו שולמו במלואן (סעיף 247(א) לפקודה; ראו גם פרופ' צ' כהן, שם, בעמוד 153). אכן, חוק החברות אינו מתייחס לחבר, אלא לבעל מניות, אולם אין בכך כדי לשנות את מעמדו של משתתף לענין פירוק חברה לפי פקודת החברות. אמת נכון שיש לפרש את המונח משתתף כהגדרתו בסעיף 46 לפקודה. עולה מכך שבעל מניה למוכ"ז אינו בגדר זכאי לבקש פירוק שכן אין הוא בחזקת "חבר", ואינו יכול להירשם במרשם בעלי המניות. עם זאת, ניתן לשלב את הדין שבפקודה ובחוק החברות באופן שמי שהוא בעל מניות, שאינן למוכ"ז, וזכאי להירשם במירשם בעלי המניות של החברה, יכול שיהיה בגדר משתתף לענין הפירוק.